פטנטים כגשר בין עולם האקדמיה לעולם העסקי

פטנטים כגשר בין עולם האקדמיה לעולם העסקי

פטנטים כגשר בין עולם האקדמיה לעולם העסקי

מאת: ד”ר בת עמי גוטליב, עורכת פטנטים ומרצה בקורס “היבטים משפטיים בביוטכנולוגיה” באוניברסיטת בר אילן

נתקלתי לראשונה במושג פטנט במהלך לימודי הדוקטורט במכון ויצמן. סטודנטית צעירה ונלהבת לקראת נסיעה לכנס בארה”ב, מנסה להחליט יחד עם המנחים שלי מה יכנס להרצאה ומה לשמור למאמר שבדרך. אחד ממנחי מעלה את האפשרות שאולי כדאי לכתוב פטנט אבל מהר מאד הדבר יורד מהפרק כי חשוב יותר לפרסם, לשתף ולערב את הקהילה המדעית. זו הגישה שנתקלתי בה לאורך הדרך באקדמיה גם במהלך הפוסט-דוקטורט וגם לאחר מכן – פטנטים כישות זרה השייכת לעולם העסקי שמחוץ לאקדמיה. טרחה שאינה שוות ערך לפרסומים המדעיים. ברבות הימים זכיתי ללמוד קניין רוחני באחת מהאקדמיות הטובות ביותר כאשר שימשתי כעורכת פטנטים ב”טבע” ושם במהירות רבה התנפצו כל הדעות הקדומות ויותר מזה, הקניין הרוחני ופטנטים במיוחד הפכו לכלי משמעותי ביצירת הזדמנויות עסקיות ובידול החברה ממתחריה. כיועצת בנושאי פטנטים לחברות סטארט-אפ צעירות אני נתקלת לא אחת בלבטים דומים שעיקרם – איך להפוך את עולם הקניין הרוחני לחלק בלתי נפרד מהמחקר. איך לא לראות בקניין הרוחני מכשול וחסם אלא הזדמנות למנף את ההמצאה וליהנות מפירותיה.

עולם הקניין הרוחני בכלל ופטנטים בפרט, נוצר כאמצעי לתגמל ממציאים ולעודד אותם להמציא ולחזור ולשכלל המצאות על ידי מתן תמריץ בדמות של בלעדיות על ההמצאה. תנאי היסוד לקבלת הבלעדיות הוא חשיפת ההמצאה לציבור בבקשה להגנה כקניין רוחני. תנאי נוסף במקרה של פטנטים, הוא להקדים ולהגיש את בקשת הפטנט עוד בטרם נעשה פרסום מוקדם שחשף את ההמצאה. ממבט החוקר במעבדה אפשר להבין את הטרחה והמגבלות שיוצרת השיטה אבל אם מסתכלים על תמונת העל ורואים במחקר אבן בנין בקידומה של האנושות ולפעמים אפילו כמחקר מציל חיים – אזי השילוב של מחקר עם עולם הקניין הרוחני הינו הכרחי. חשיפת ההמצאה כחלק מפרסומו של פטנט משמשת כהודעה לכלל – יש בידינו המצאה ברת יישום שאינה בגדר רעיון בלבד. בקשת הפטנט איננה מתקבלת באופן אוטומטי ונדרשת בחינה של הבקשה לאור חוק הפטנטים המקומי בכל מדינה אליה הוגשה אךעצם הגשת בקשת הפטנט נעשית לאחר שהצטבר ידע מעשי לגבי היכולת להוציא את ההמצאה לפועל וזאת כתנאי יסוד לקבלת פטנט. בעצם הגשת הבקשה לפטנט מאותת הממציא למשקיעים ויזמים פוטנציאליים על ההתכנות העסקית של ההמצאה.

בעולמנו כיום לא תתכן פעילות עסקית ללא בקשת פטנט. הייתי עדה לכמה וכמה מחקרים שהיוו בסיס לפיתוח תרופות מצילות חיים ומכשור רפואי רב ערך שבהיעדר בקשות פטנט ראויות, לא נמצאו להם משקיעים. כך, למרבה הצער, פיתוח התרופה או המכשור לא קיבל את המימון הנדרש והמחקר ירד לטמיון, אפילו בטרם בוצעו הניסויים הקליניים. כדי להימנע ממצבים דומים, על החוקרים להיות מודעים ליישום העסקי של ההמצאה באמצעות פטנטים, ולהקדים ולהגיש את בקשות הפטנט עוד טרם כל פרסום או הצגה מדעית. המושג פרסום והצגה מקבל משמעות רחבה כשמדובר בעולם הפטנטים והוא מכיל בתוכו כל חשיפה פומבית. חשיפה כזו יכולה להיעשות על ידי כתיבת מאמר, תקציר לכנס, בקשה למלגה, פוסטר, הרצאה, או אפילו הצגת אבטיפוס ראשוני ביותר בתערוכה. מודעות לפוטנציאל העסקי המגולם באמצעות פטנטים מחייבת אם כך הגשת בקשת פטנט בשלביה המוקדמים של ההמצאה, וזאת לפני שבוצעה כל חשיפה מעבר למחברות המעבדה

מהי המצאה אם כך? חוקרים מטבעם הינם אנשים יצירתיים. הכוח המניע למחקר הוא לרוב השלמת פיסת פאזל בתמונה רחבה יותר. לא פעם אני נתקלת בחוקרים שעל רקע המרוץ להשלמת התמונה מתעלמים מן הפוטנציאל הקיים לקבלת פטנט על חלקי הפאזל הבודדים. נאמר כבר על ידי בית המשפט העליון כי “פשטות ההמצאה אינה צריכה לשמש מכשול לתקפות הפטנט”. דרישות החוק הבסיסיות מחייבות שההמצאה תהיה חדשה, משמע לא פורסמה קודם לכן וכן בעלת התקדמות המצאתית – כזו שאיננה מובנת מאליה למצויים בתחום. מכאן כל חלק וחלק בפאזל ראוי לחשיבה כבעל פוטנציאל להגנה כפטנט. אחת הדרכים לבחון את הדברים הינה להתמקד בקשיים במחקר. בהנחה שההמצאה חדשה ולא פורסמה קודם לכן, כל פתרון לקושי שחוקר מוצא במהלך המחקר הוא בעל פוטנציאל לענות על דרישת ההתקדמות ההמצאתית. כמובן שיתרונות יוצאי דופן או פתרונות לבעיות שעד כה הקהילה המדעית לא מצאה להם מזור יענו באופן טבעי ואינטואיטיבי על ההגדרות של פטנט, אבל גם לצעדים קטנים ככל שיהיו יש מקום להגנה פטנטית ולהתפתחות עסקית הנובעת מכך.

היותם של פטנטים כלי עסקי משמעותי לכלל החברות ובפרט של חברות הביו טק והפארמה, הופך את עולם הפטנטים לעולם עדכני לחקירת מגמות השוק ומעקב אחר התפתחויות טכנולוגיות. מאחר ואף חברה עסקית או ממציאים עם פוטנציאל עסקי לא יכולים להרשות לעצמם להתנהל בלי מערך פטנטי, ומכיוון שכפי שהוסבר למעלה, יש צורך להקדים את רישום הפטנט לפעילות הפומבית, הרי שפטנטים מהווים שיקוף של חזית הטכנולוגיה כבר בשלביה המוקדמים. יתרה מכך, מעקב אחר פטנטים מקיים ממשק עם העולם העסקי, עולם שהינו כיום עולם גלובלי. כך, רישום של פטנטים במדינות מסוימות עשוי לסמן את מגמת השוק ביחס למדינות אלו. דוגמה משמעותית לכך נראה בעלייה חסרת התקדים בהגשת בקשות לרישום פטנט במדינות אסיה בכלל ובסין בפרט. גם חוקרים שרחוקים עדיין מהעולם העסקי יכולים ליהנות מעולם הפטנטים – אחת הדרישות לאישור פטנט הינה הצגה של דרך ההוצאה לפועל של נושא ההמצאה. מכאן שהחלק הניסיוני שיתואר בפטנט יכול לשמש כלי משמעותי לחוקרים לא פחות מהחלקים הניסיוניים במאמר מדעי. כפי שצוין קודם לכן, כדי שההמצאה תוכר כפטנט עליה לענות על קריטריון החדשנות, הרי שהגשת בקשת הפטנט חייבת להיות קודמת להגשת המאמר המדעי  ולכן יתכן ותחשוף חלקים ניסיוניים מוקדמים יותר.

קצרה היריעה לתאר את הדרכים בהם ניתן להשתמש בפטנט כמנוף לצמיחה. ניתן להרחיב על איך משתמשים בפטנטים לחסימת מתחרים ולחילופין איך ״מפריעים״ באמצעותם למתחרים, מתי כדאי להשתמש בפטנטים ומתי ואיך להשתמש בטכניקת הסוד המסחרי. כל אלו הם נקודות מרתקות לדיון במאמרים נוספים. אבל המסר הבסיסי הוא כי הדרך הנכונה היא להסתכל על פטנטים כגשר ולא כמחסום ליצירתיות המדעית. גשר שאינו סותר את הצורך בשיתוף מדעי אלא רק קודם לו, גשר המחבר בין העולם המחקרי לעולם העסקי ואשר עושה את ההבדל בין מחקר תיאורטי גרידא שהשפעתו מוגבלת למועדון המצומצם של חוקרי האקדמיה בעולם, ובין מחקר יישומי שהשלכותיו הינן מרחיקות לכת.

*ניתן להפנות שאלות בנושא ולבקש הבהרות והרחבות במייל – batami@lma-law.com  או דרך פרופיל הלינקדין www.linkedin.com/in/batami-gotliv