Posted on Leave a comment

Immunodominant Epitopes Identified for Designing Peptide-Based Vaccine Against SARS-CoV-2

There are currently no licensed vaccines available for COVID-19.  While several antiviral drugs have been tested, none has proved to be completely effective against the disease. In a study just published in the journal MDPI Vaccines, researchers from Bar-Ilan University have identified a set of potential immunodominant epitopes from the SARS-CoV-2 proteome.  These epitopes are capable of generating both antibody- and cell-mediated immune responses. The findings of this work may thus contribute to developing a peptide vaccine against SARS-CoV-2 infections which can stop the COVID-19 outbreak and future pandemics caused by coronaviruses.

Led by Dr. Milana Frenkel-Morgenstern, Head of the Cancer Genomics and BioComputing of Complex Diseases Lab at Bar-Ilan University’s Azrieli Faculty of Medicine, the researchers took an immunoinformatics-based computational approach to mine the protein content of SARS-CoV-2 and subsequently identified immunodominant epitopes of the virus. Immune responses that are based on specific immunodominant epitopes involve the generation of both antibody- and cell-mediated immunity against pathogens presenting such epitopes. Such immunity can facilitate fast and effective elimination of the pathogen.

The team of researchers that also includes Sumit Mukherjee, Dmitry Tworowski, Rajesh Detroja and Sunanda Biswas Mukherjee, identified 15 potential immunogenic regions from three proteins of SARS-CoV-2, and mapped 25 immunodominant epitopes on other SARS-CoV-2 proteins. To confirm that these epitopes could serve to provide immunity to a global population, the percentage of individuals that express a major histocompatibility complex (MHC) capable of recognizing any of these epitopes was determined. Accordingly, seven epitopes were deemed to be present in more than 87% of the worldwide virus-affected population. Further structural molecular docking analyses estimated the binding interaction of these potential epitopes with human MHC. Complete lists of MHC proteins that recognize each epitope have been generated and are presented in both the submitted manuscript and a provisional US patent application (US 63/034.416).

The seven epitopes were tested using multiple tools to verify their non-allergenic and non-toxic natures, as well as to demonstrate that they carry a low risk of triggering any autoimmune responses. Together, such results indicate that these seven epitopes represent potentially effective vaccine candidates. Indeed, the development of vaccines using these immunodominant epitopes could activate both humoral and cellular immune responses in humans comprising a major fraction of the world’s population.

This study was funded by grants from the PBC Fellowship Program and the Data Science Institute (DSI) at Bar-Ilan University. The Frenkel-Morgenstern group currently seeks partners in industry as well as at medical centers to advance their efforts at developing a peptide-based vaccine for COVID-19.

Posted on Leave a comment

Researchers Develop Technology That Transforms Tap Water into Powerful, Environmentally-Friendly Disinfectant Against Viruses, Including Coronavirus

  • searchers from Bar-Ilan University have developed new methodologies to produce powerful, environmentally-friendly disinfectants, based on tap water, that can eliminate bacteria and kill viruses, including microbes from the coronavirus family. The ability to turn ordinary tap water into virus-fighting materials was developed and patented by Dr. Eran Avraham, Dr. Izaak Cohen, and  Prof. Doron Aurbach, who leads the electrochemistry group in the Department of Chemistry and Institute of Nanotechnology and Advanced Materials at Bar-Ilan University. The materials were recently tested by Dr. Inna Kalt and Dr.Tatiana Borodiansky Shteinberg in the lab of Prof. Ronit Sarid, of the Mina and Everard Goodman Faculty of Life Sciences at the University, and proven effective in neutralizing corona-type viruses.

    This invention is patented. Patent registration in Israel and several countries around the world was handled by BIRAD Research and Development Company Ltd., which commercializes Bar-Ilan University inventions.

    The disinfectants are effective and safe to use, and do not contaminate groundwater. The technology works through an array of nanometer-shaped electrodes with unique surface properties. The meeting between water and electrodes creates a cleaning material in a unique aquatic environment. The combination of these compounds gives rise to an effective antibacterial capability for microorganisms (bacteria, viruses and spores), while at the same time is safe for macro organisms (larger bodies such as skin cells).

    The platform on which the technology is based enables the preparation of a variety of solutions for clean spaces from bacteria, such as spray-aerosols (for disinfecting surfaces, appliances, beds, closets, bathrooms, toilets, etc.), containers for immersion (washing devices, hands etc.), disinfectant wipes, hand washing, shoe washing, buckets for washing and disinfecting floors, air-conditioning systems, washing machines, and dry fog air-purifiers. The ability to produce electrodes in a variety of shapes and textures makes the technology suitable to almost any application – from a ‘cassette’ in an air conditioner, a container for washing fish and meat, to disinfection and removal of pesticides from vegetables and fruit, mobile spray, a device for manufacturing disposable antibacterial cloths and many other applications – even masks and gloves.

    The antiseptic capability is 100 times more effective than bleach and therefore low concentrations of between 50 and 200 mg of the active materials per liter are enough to disinfect (unlike bleach, which by contrast requires between 5,000 and 20,000 mg per liter). They are also much more environmentally friendly and do not cause burns or dry skin. As such they may be effective in treating wounds, a possibility being investigated. They don’t cause corrosion, and most importantly, with the very low concentration of 50 mg they eliminate all kinds of viruses.

    In electrode-free containers, the disinfectants can remain effective for two months and may be sold in recyclable bottles. For reusable bottled products, a fairly simple process can be applied to enable long-term use.

    “We examined the ability of these materials to impair herpes simplex virus type 1 infection and human coronavirus OC43. Both viruses were completely eliminated when exposed to the disinfectants for different periods of time.  The structural characteristics of OC43 are similar to those of recent SARS-CoV-2 suggesting that this virus will also be easily eliminated with this disinfectant,” said Prof. Sarid.

Posted on Leave a comment

מה בין החופש למימוש הזכות האקדמית למחקר לבין זכות יוצרים בכל הנוגע למהדורות חדשות של טקסטים עתיקים?

מאת: רקפת פלד, שותפה גילת ברקת ושות’

ממגילות קומראן ועד לפרשנות הרמב”ן – מיהו היוצר והאם יוצרים אחרים יכולים להגיע למסקנות שונות מבלי שיחשבו כמי ש”סילפו” את היצירה?

בחודש ספטמבר 2018 התפרסם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט דרורי) בפרשת פרופ’ מנחם כהן נגד פרופ’ עופר ואח’[1], אשר דן במחלוקת שהתגלעה בין מלומדים בתחום פרשנות המקרא בכל הנוגע לטענה להפרת זכויות יוצרים בהוצאה לאור מחודשת של פירוש הרמב”ן לתורה (הדרה).

פסק דין זה עוסק במתח הקיים בין מתן זכות יוצרים בידי יוצריהם של יצירות שהן מהדורות חדשות של ספרים שנכתבו לפני מאות שנים, לבין הרצון לעודד מחקר אקדמי ויצירה עצמאית של יוצרים אחרים שאין להגביל נגישותם לכתבי המקור ואין להגביל את הפרשנות שיכולה להינתן על ידם לאותם כתבי מקור.

במסגרת התובענה שהוגשה על ידי פרופ’ מנחם כהן נטען כי הנתבעים הפרו את זכויות יוצרים של פרופ’ כהן במהדורה המכונה “מקראות גדולות הכתר” של התנ”ך, שהינה הוצאה לאור מחודשת של פירוש הרמב”ן לתורה. במסגרת פסק הדין נדונה השאלה האם פעולת הדרה של כתבים מהווה “יצירה” אשר זכאית להגנת זכות יוצרים, מיהו היוצר של אותה יצירה והאם נפגעת “זכותו המוסרית” של היוצר שעה ששמו לא אוזכר בפרסומים של חוקרים אחרים שהפנו לספר זה, ושעה שאותם חוקרים אחרים הוציאו לאור מהדורה נוספת של פרשנות הרמב”ן המכונה “תוספות רמב”ן לפירושו לתורה שנכתבו בארץ ישראל“,  אשר שונה  באופייה  מהמהדורה נושא התביעה.

האם פירוש הרמב”ן במהדורת “מקראות גדולות הכתר” מהווה יצירה מוגנת על פי חוק זכות יוצרים?
בית המשפט קבע כי כאשר מדובר בטקסט “ישן” שבו כל המלים נכתבו ברצף, הרי שכיום, הוצאתה לאור של  מהדורה של פרשנות הרמב”ן אשר כוללת את בחירת כתב היד ששימש כבסיס לנוסח שפורסם, ההכרעה בין כתבי יד שונים, בחירת הטעמים וביצוע פיסוק (שהוא בעל משמעות רבה שכן שימת סימני פיסוק שונים יכולה להביא לפרשנות שונה) – כל אלה מהווה “יצירה” עצמאית שזכאית להגנת זכות יוצרים.

קביעה זו מסתמכת  על פרשה קודמת הידועה כפרשת קימרון[2] בה עלתה לדיון שאלה דומה. אותו מקרה דן בית המשפט במגילות שהתגלו בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20  ב”מערה מספר 4″ בקומראן, בה נמצאו כ- 15,000 קרעים של מגילות שונות וביניהן אחת המגילות הגנוזות המכונה “מגילת מקצת מעשה תורה”, כאשר שני מומחים מאוניברסיטת באר שבע פענחו אותה באופן שהרכיבו שורות טקסט משילוב הקרעים. הנתבע באותו מקרה, הוציא לאור ספר בארה”ב שבו נכללו מאות קרעים של המגילות הגנוזות, ובמבוא צירף מספר נספחים שאחד מהם הוא טיוטת הטקסט המפוענח, מבלי לציין את שמו של אחד החוקרים (קימרון) ואותו חוקר הגיש תביעה וטען כי הופרה זכות היוצרים שלו על דרך אי מתן קרדיט. אחת השאלות שעלתה באותו מקרה היתה האם קיימת לקימרון זכות יוצרים בטקסט המפוענח ובית המשפט קבע כי אמנם לקימרון יש זכות יוצרים בטקסט המפוענח, הואיל והתעתיק של הכתוב והשלמת החֶסֶר שבין הקרעים נעשו על סמך מחקר הילכתי ובלשני מקורי שיש בו כדי להוות “יצירה מקורית”. ואמנם, גם בפרשת פרופ’ הכהן הגיע בית המשפט למסקנה דומה בדבר קיומה של “יצירה מקורית” שזכאית להגנת זכות יוצרים.

לראש הצוות קיימת הזכות המוסרית ביצירה במקרה של יצירה שהשתתפו בה חוקרים רבים
ובחזרה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים – בית המשפט קבע כי התובע, שהיה היוזם של מפעל “הכתר”, הוא בעל זכויות יוצרים בו כמי שעמד בראש הפרויקט וקבל את כל ההכרעות וקבע כי כאשר מדובר בפרויקט המחייב עבודה של אנשי צוות רבים, הזכות המוסרית של היצירה מצויה בידי  מי שעומד בראש הצוות – הוא פרופ’ מנחם כהן.
בהקשר זה ייאמר כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי הזכות הכלכלית בספר נתונה בידי אוניברסיטת בר אילן (על פי הסכם בין הצדדים) אולם פסק הדין עסק בזכות המוסרית לקבלת מזכה (קרדיט) ולא בזכות הכלכלית.

הפרת הזכות המוסרית והחופש האקדמי
חוק זכות יוצרים קובע כי ליוצר קיימת זכות מוסרית ביצירתו באופן שהיוצר זכאי כי “שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין“. בנוסף החוק קובע כי יוצר זכאי ש”לא יוטל פגם ביצירתו….ולא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר“.

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי הזכות למתן קרדיט הופרה שעה שהנתבעים לא הזכירו בספרם את שמו של פרופ’ כהן כאחד המקורות לעבודתם, בעוד שטרחו והזכירו שמות של מהדירים אחרים. יחד עם זאת נקבע כי הואיל והנתבעים כן ציינו את שמו של פרופ’ כהן באתר באינטרנט שבו הציגו את ספרם, הרי שהפיצוי שנפסק לתובע בעניין זה היה בסכום נמוך, לשיטת בית המשפט, והוא הועמד על סך של 12,500 ₪.

בכל הנוגע לטענת ה”סילוף”- הרי שבית המשפט דחה טענה זו וקבע כי שעה שהנתבעים מתייחסים בספרם לנוסח “מקראות גדולות הכתר” של הרמב”ן וחולקים על הכרעות או על הנוסח של התובע – הרי שהם אינם מסלפים את היצירה של התובע ולא פוגעים בזכותו המוסרית כי אם מעשיהם מהווים שלב בהתפתחות המדעית ונעשים מכוח חופש המחקר האקדמי, והם רשאים להגיע למסקנות שונות מהמסקנות אליהן הגיע התובע. בית המשפט הדגיש כי אין מדובר ביצירה ספרותית “רגילה” אלא בההדרה של דברים שנכתבו לפני כ-800 שנה, אשר מבוססת על בחירה בין כתבי יד ופרשנותם, ועל כן זכאי כל אחד מהחוקרים לכתוב מחקר אחר המתבסס על כתבי יד אחרים. לכן, טענת הנתבעים כי קריאה מסוימת של מקראות גדולות הכתר אינה נכונה ויש להעדיף על פניה קריאה אחרת, אינה מהווה סילוף ואינה מהווה הפרה של הזכות המוסרית אלא יש בה כדי להוות מימוש הזכות האקדמית למחקר.

בפסק דין זה יוצר בית המשפט נקודת איזון בכל הנוגע להוצאות לאור מחודשות של פרסומים  שנכתבו לפני מאות שנים וזאת על דרך מתן זכות יוצרים למי שהדיר את היצירה מחד גיסא, ומתן חופש למימוש הזכות האקדמית למחקר שייעשה בידי חוקרים אחרים אשר חופשיים ליצור יצירות עצמאיות משל עצמם בנוגע לאותו פרסום עתיק יומין מאידך גיסא, וזאת מבלי שהחוקרים האחרים יהיו מוגבלים לפרשנות כזו או אחרת בנוגע לאותו טקסט עתיק יומין.

[1] ת.א. 55503-09-14 פרופ’ מנחם כהן נ’ יוסף עופר ואחר ואחרים (פורסם ביום 7.9.20128)
[2] ע”א 2790/93 Eisenman נ’ קימרון, פ”ד נד(3)  817. (פורסם ביום 30.8.2000)

אין באמור במאמר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין או עורכי הפטנטים הרלוונטיים במשרדנו.

מתוך אתר: ריינהולד כהן ושותפיו, עורכי פטנטים 

Posted on Leave a comment

מגמת עידוד המו”פ והותרת נכסי קניין רוחני בישראל נמשכת


מאת: אורית גונן – שותפה . גילת ברקת ושות’  וחן בן דורי-אלקן, שותפה גילת ברקת ושות’ 

מדינת ישראל מייחסת חשיבות רבה לחדשנות וליצירה של נכסי קניין רוחני אשר יישארו בתחום גבולות המדינה ויקדמו את התעשייה בה, כמו גם ייצרו מקומות עבודה ומקורות פרנסה לתושבי המדינה. עידוד החדשנות מתבטא בין היתר בעידוד תהליכי המחקר והפיתוח. עידוד מו”פ ועידוד הותרתם של נכסי קניין רוחני בישראל נעשים, בין היתר, באמצעות תיקני חקיקה רלוונטית, הטבות ותמריצים. נביא להלן פרטים אודות העדכונים העיקריים אשר בוצעו לאחרונה בתחום זה.

הקלות מס למפעלים טכנולוגיים

בשנים האחרונות, חלו מספר התפתחויות שמטרתן הייתה לעודד הרחבת פעילות מחקר ופיתוח בישראל על ידי קביעת הקלות משמעותיות במס המוטל על הון הנובע ממחקר ופיתוח בישראל. בעקבות התיקון לחוק, נחתמו תקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ורווח הון למפעל טכנולוגי), התשע”ז-2017, אשר הסדירו את אופן יישום התיקון לחוק, בין היתר תוך קביעת כללים לחישוב הכנסה מידע שפותח בישראל (“הכנסה טכנולוגית”), שתהא זכאית להטבות מס[1].תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון נחקק בסוף שנת 2016 והעלה לראשונה על הכתב את ההכרה בתעשייה עתירת הידע כאחד ממנועי הצמיחה החשובים של מדינת ישראל. התיקון עודד הרחבת פעילות מחקר ופיתוח בישראל ע”י קביעת הקלות במס משמעותיות לגופים מסוימים, מפעלים טכנולוגיים, שהינם חלק מתעשייה עתירת הידע בישראל.

מתן הרשאות לשימוש מחוץ לישראל של ידע שפותח במסגרת תוכניות במימון רשות החדשנות

במאי 2017, פרסמה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית שבמשרד המדע והטכנולוגיה (לשעבר “המדען הראשי”)  הוראות חדשות לעניין מתן הרשאה לשימוש, מחוץ לישראל, בידע שפותח במסגרת תוכניות של הרשות לחדשנות, המתייחסות גם לעניין שיעור התמלוגים בגין הרשאה זו והכללים לתשלומם.

החידוש העיקרי בהוראות אלו היה מתן האפשרות לגוף המשתתף בתוכנית מימון של הרשות לחדשנות, לעשות שימוש בידע הנובע ממחקר ופיתוח ממומן, מחוץ לישראל. ההוראות קובעות כי מתן ההרשאה כפופה לאישורה של ועדת מחקר מטעם הרשות, ובתנאי שאין מדובר ב: (א) מתן זכות שימוש במוצר שפותח במסגרת התוכנית או (ב) הפקעה של הידע מהחברה הישראלית (לרבות בדרך של העברת בעלות), הכל בכפוף לתשלומים ותמלוגים המפורטים בהוראות.

הסרת המגבלות למתן שימוש ולהעברת ידע שפותח במסגרת תוכנית מימון של הרשות לחדשנות אל מחוץ לישראל, עשויה להגדיל שיתופי פעולה רבים יותר עם הרשות ולעודד מחקר ופיתוח של ידע בתוך ישראל, תוך הפחתת החשש מהעברת הידע מחוץ לישראל לצרכים עסקיים ועוד.

מתן הרשאות לתאגיד רב לאומי לשימוש בידע שפותח במסגרת תוכנית במימון רשות החדשנות

בסוף אוגוסט 2018, פרסמה הרשות לחדשנות הוראות חדשות למתן הרשאה בשימוש בידע מחוץ לישראל, הכוללות הסדרת מסלול מיוחד של מתן הרשאה לחברות ישראליות שהינן תאגיד רב לאומי ולחברות ישראליות המוחזקות בידי תאגיד רב לאומי, לשימוש בידע שפותח במימון הרשות לחדשנות לצרכי התאגיד הרב לאומי או החברות שבבעלותו בלבד.

תאגיד רב לאומי מוגדר בהוראות החדשות כתאגיד (אשר אינו רשום כחברת חוץ בישראל) ואשר ההכנסות השנתיות המאוחדות שלו הינן למעלה משני מיליארד דולר בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הגשת הבקשה להעברת הידע באמצעות מתן הרשאה לפי ההוראות החדשות.

ועדת המחקר רשאית לתת הרשאה להעברת ידע לתאגיד רב לאומי כאשר השתכנעה כי מתן הרשאה אינו מגביל או פוגע בפעילות הגוף הממומן וכי כתוצאה ממתן האישור תושג תשואה עודפת למשק הישראלי, הגדולה משמעותית מזו שהייתה מושגת ללא מתן ההרשאה. מתן ההרשאה כפופה לתשלום תמלוגים מכל ההכנסות שהינן תוצאה של מתן ההרשאה[2].

הוראות חדשות אלו מאפשרות, בין היתר, שימוש נרחב יותר בידע שפותח במסגרת תוכניות המימון של הרשות תוך כדי עידוד רישום הקניין הרוחני בישראל והותרתו בה.

מסלול ירוק ברשות למיסים בנושא שינוי מבנה בעלות בחברה ללא חבות במס

ולבסוף, ביום 2 באוקטובר 2018, פרסמה רשות המסים הודעה בדבר פתיחת “מסלול ירוק” חדש העוסק במקרים בהם בעלי מניות בחברה ישראלית המבקשים לשנות את מבנה הבעלות בחברה באופן שבו החזקתם בחברה תהא באמצעות חברה זרה. בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים[3], שינוי מבנה הבעלות לא יחויב במס במועד בו בוצע אלא במועד נדחה.

נקבע כי דחיית המס תתאפשר במקרים בהם מדובר בשינויי מבנה בעלות בחברה, שאין בהם מימוש כלכלי המצדיק חיוב במס מבחינה מהותית, שכן למעשה, אין כל העברה של נכסים, פעילות ו/או נכסים בלתי מוחשיים מהחברה אל מחוץ לישראל. לכן, החיוב במס נדחה למועד המימוש[4].

מטרת ההטבה היא, בין היתר, לעודד הקמת חברות ישראליות, השקעה בחברות ישראליות, ביצוע עסקאות שונות, תוך הותרת הידע, הנכסים והקניין הרוחני בישראל.

כך למשל, המסלול החדש ישחרר יזמים מהצורך לקבל החלטה באשר למקום ההתאגדות של החברה ולהעניק להם מראש תנאים נוחים למקרה שירצו בעתיד להעביר את הבעלות בחברה לחו”ל, בשל צרכים עסקיים, כדוגמת גיוס משקיעים והון זר, סביבה רגולטורית לצרכי הנפקה ועוד.

כמו כן, חברות רבות מחזיקות בישראל פעילות מחקר ופיתוח, אבל הקניין הרוחני שלהן רשום מחוץ לישראל. באמצעות המסלול החדש, המעודד הותרת הנכסים בישראל, עשוי המשק הישראלי להרוויח גם מתשלום מס על תוצרי הידע של החברות, הקניין הרוחני, אשר עשוי להניב תמורות גדולות.

בהתאם לעמדת רשות המיסים, פתיחת המסלול בעלת חשיבות גדולה במיוחד נוכח המגמה בעולם של זמינות הון, גידול בהשקעות ושינויי מדיניות המס לצורך משיכת/שימור השקעות והון. בדומה לכך, רפורמת המס אשר נחקקה בארצות הברית בשנת 2017, המעודדת את תושבי ארה”ב להשקיע בחברות אמריקאיות בכך שהיא מטילה מס מוגדל על אמריקאים המשקיעים בחברות זרות

לסיכום, מכל הנ”ל ניכר כי המחוקק הישראלי וכן הרשויות האמונות על פיתוח החדשנות בישראל מודעים לצורך במתן הקלות ותמריצים לשם יצירת קניין רוחני בישראל ושימורו בה, מכל מיני אספקטים שונים. ימים יגידו אם החקיקה, הנהלים והשינויים הנעשים בישראל, אכן יביאו לשינוי המיוחל. אנו נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בתחומים אלו ולדווח עליהם.

[1] על השינויים בחוק עידוד השקעות הון והתקנות שנחקקו בהתאם, כתבה בהרחבה עו”ד ורו”ח דפנה גילת בניוזלטר אשר פורסם באתרנו ביום  24 במאי 2017.
[2] חשוב להדגיש כי קבלת האישור מצד הועדה אינה פוטרת את מקבל האישור מתשלום תמלוגים לרשות החדשנות בהתאם לסעיף 21 לחוק עידוד השקעות הון והוראות מסלול הטבה מס’ 1 של רשות החדשנות – קרן המו”פ.
[3] כך למשל, החברה הזרה אליה מועברת ההחזקה תהא תושבת מדינה עמה יש לישראל אמנת מס, שימור על זכויות המיסוי של ישראל וכיוצ”ב.
[4] המסלול הירוק קובע כי בעלי הזכויות בחברה ישראלית המעבירים את מלוא הזכויות לחברה במדינה עמה לישראל יש אמנת מס, תמורת הקצאת מניות בלבד בחברה הקולטת, בהתאם להוראות סעיף 104ב(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ”א-1961, לא יחויבו במס לפי הפקודה במועד העברת מלוא הזכויות בנכס המועבר אלא במועד המימוש (קרי במועד בו ימכרו הזכויות המועברות בין אם על ידי החברה הזרה או בעלי הזכויות החייבים).


Posted on Leave a comment

“מועדון ארוחת הבוקר של ביראד” יצא לדרך

החודש התקיים המפגש הראשון של  “מועדון ארוחת הבוקר של ביראד”. למפגש הפותח הוזמנה מנכ”לית ומייסדת Gsap חברת ייעוץ המספקת שירותי רגולציה, קליניקה, איכות וולידציה לתעשיות הפארמה, התרפיה התאית והמכשור הרפואי,  שנתנה הרצאה בנושא: שיקולים בפיתוח תרופות ושימוש דיאגנוסטי בננו-חלקיקים.

 פרופ‘ שולמית מיכאלי, סגנית הנשיא למחקר, שנתנה את ברכתה למהלך, פתחה את סדרת המפגשים וציינה שישנה חשיבות רבה בהידוק הקשר עם החוקרים סביב נושאים משותפים, ולביראד יש חלק נכבד בעשייה סביב ההגנה על הקניין הרוחני ומסחורו.

את המהלך יזמה והפיקה, מירב בורשטיין, סמנכ”לית השיווק של ביראד. הקונספט סביב רעיון הפרויקט הינו, יצירת  מפגשי העשרה  אינטימיים, קצרים וממוקדים עם חוקרים (במשרדי ביראד)  בשילוב ארוחת בוקר עשירה.

במפגשים אלה יתארחו מרצים, אנשי מקצוע ומומחים שונים, שיתנו הרצאה קצרה  הקשורה לעולמות התוכן של החוקרים. בתום כל מפגש יתקיים שיח מפרה סביב שאלות שיועברו מבעוד מועד על ידי החוקרים למרצה האורח.

מטרות המפגשים, העמקת הקשר עם החוקרים, העברת ידע וכלים בנושאים מגוונים ומעניינים (הגנה על קניין רוחני, רישום פטנטים, חדשנות בתעשייה ועוד) והידוק הקשר בין אקדמיה לתעשייה.


Posted on Leave a comment

התרומה הנשחקת של ההמצאות הישראליות

כמחצית מהפטנטים “תוצרת ישראל” – בבעלות זרה. יש לעודד רישום קניין רוחני בארץ

מאת: ד”ר הילה הריס מילר וד”ר אילן כהן

הכלכלה בישראל מבוססת טכנולוגיה, ולחוסנה והמשך צמיחתה קשר הדוק לכושר ההמצאה של הישראלים. עולה השאלה האם כושר ההמצאה הישראלי, שרושם נתוני שיא, מתועל להמשך צמיחתו וחיזוק מעמדו של המשק הישראלי.

פטנטים, יחד עם סודות מסחריים, זכויות יוצרים, עיצובים ועוד, הם סוגים שונים של קניין רוחני, שהוא המרכיב והמאפיין החשוב ביותר של הכלכלה המודרנית: יותר משליש מכלל התוצר הגולמי של הכלכלה המודרנית הוא של קניין רוחני, ויותר מ-80% מהערך המצרפי של חברות ציבוריות מיוחס לקניין רוחני.

לקניין הרוחני שנוצר בישראל יש תרומה מרכזית בהפיכתה ממדינה דביטורית נטו לקרדיטורית נטו, למדינה עם יתרות מטבע-חוץ לנפש מהגבוהות בעולם, ולהפיכתו של השקל למטבע קשה.

המצאות מוגנות דרך פטנטים, שהם הבסיס ליצירת ערך עסקי ייחודי עבור חברות טכנולוגיות, כדי לשמר את יתרונם היחסי מול מתחרים. דרך שמירת יתרון זה, לפטנטים גם ערך נכבד לכלכלה בכלל והם כוח מניע להתפתחות כלכלית במדינות עם כלכלות מבוססות טכנולוגיה. כך גם בישראל, שכן הגנה פטנטית ברחבי העולם על המצאות ישראליות תפקיד חשוב כדי לשמר את היתרון העסקי לפיתוחים שמקורם בישראל מול מתחרים בעולם.

סקירת הפעילות של רשות הפטנטים הישראלית מלמדת כי ב-40 השנים האחרונות נרשמה צמיחה מרשימה של קרוב ל-150% במספר הבקשות שהוגשו לרשות. לשם השוואה, באותה תקופה בגרמניה נרשמה עלייה של 38% בלבד במספר הבקשות. בשנת 1950 הוגשו לרשות הישראלית כ-360 בקשות לפטנט, בעוד שב-2016 הוגשו כבר מעל 6,400 בקשות. הגידול הנכבד מעיד על עליית קרנו של השוק הישראלי בקרב חברות זרות ועל התחרות שמציב כושר הפיתוח והייצור הישראלי.

ארה”ב מהווה את היעד הראשון במעלה לכל ממציא או בעל המצאה אשר מבקש להגן על המצאתו. בשנת 2015, למשל הוגשו למשרד הפטנטים בארה”ב 7,882 בקשות לפטנט על המצאות של ממציאים ישראלים, דהיינו כ-94 בקשות לפטנט של ממציאים ישראלים לכל 100 אלף תושבי המדינה.

השיעור הזה כמעט כפול מזה של בקשות לפטנט של ממציאים מארה”ב ופי כמה מזה של ממציאים ממדינות מובילות כמו גרמניה, בריטניה, יפן, צרפת, סין ועוד. בעוד שמספר הבקשות לפטנט הכללי בארה”ב גדל ב-460% ב-40 השנים האחרונות, אלה של ממציאים ישראלים גדל בכ-3,015%. הישראלים תורמים לא רק למספר הבקשות שמוגשות, אלא גם לכמות הבקשות אשר מבשילות לפטנט אמריקאי. בין השנים 2005-2015 קצב הגידול הכללי במספר הפטנטים האמריקאים שהוענקו עמד על כ-100%, בעוד שהגידול בפטנטים על המצאות של ישראלים היה קרוב ל-300%.

מתוך כלל הבקשות לפטנט והפטנטים של ממציאים ישראלים, יותר ממחצית הן בבעלות זרה. לא בכדי ענקיות טכנולוגיה רבות בוחרות להקים ולתחזק מרכזי פיתוח פעילים בישראל. כך לדוגמה כ-15% מסך הפטנטים האמריקאים שהוענקו לחברת אינטל בין השנים 2005-2015 הוא מאת ממציאים ישראלים.

העובדה ששיעור כל כך גבוה של בקשות לפטנט ופטנטים הם בבעלות זרה יש בה כדי לעורר דאגה, שכן ההמצאות הללו, לא מנוצלות בישראל אלא בעיקר בשווקים אחרים בהם אותן חברות פעילות. הבעלות הזרה על המצאות שמקורן בישראל משולה לבריחת ידע, על אף העובדה שהממציאים עובדים במרכזי פיתוח בישראל.

כך, על אף הגאווה בקיומם של מרכזי פיתוח משמעותיים בארץ, אותה בריחת ידע צריכה להדאיג, שכן התרומה של אותם המצאות לכלכלה הישראלית היא קטנה בהרבה משהייתה יכולה להיות לו היו אלה בבעלות ישראלית.

נותר לקוות עבור 70 השנים הבאות שכושר ההמצאה הישראלי המואץ יתועל גם לחיזוק המשק הישראלי. ייטב אם חברות יתוגמלו על רישום קניין רוחני בישראלי ועל ייצוא שלו, למשל על ידי הטבות רגולטוריות או באמצעות מדיניות מס אשר תמנע את בריחת הידע מישראל.

הריס מילר הינה מומחית לקניין רוחני בקבוצת ריינהולד כהן, וכהן הוא שותף בכיר ומומחה לקניין רוחני בקבוצה

Posted on Leave a comment

העיתוי הנכון להגנה בפטנט

מאת ד”ר כפיר לוצאטו, עו”פ

יש לך נושא מלהיב למחקר והבדיקות הראשונות מראות שיש לו פוטנציאל גדול, הן מדעית והן מסחרית. האם הגיע הזמן להגיש עליו בקשת פטנט כדי להגן על זכויותיך ועל זכויות האוניברסיטה? להלן התשובות.

 מה מייצר זכויות ומתי

לא כל דבר שנכתוב בבקשת פטנט ייצר לנו זכויות בעלות ערך. בעשורים האחרונים, עם כניסת הדבר הנקרא “בקשת פרוביזיול” (provisional patent application)  בארה”ב, נעשתה זילות מסוכנת בהבנת התנאים לקבלת הגנה בפטנט. דיון מפורט בשורשי ההליך האמריקאי הזה חורג מתחום הנושא של מאמר זה, אך יש לדעת שהוא נועד בראש ובראשונה לצרכים אמריקאים פנימיים. מסיבות שונות הופצה במשך השנים דיזינפורמציה שגרמה לאנשים רבים להאמין שבאמצעות כלי זה ניתן לקבל זכויות מבלי לספק תיאור אמתי של האמצאה עליה יש להגן. לא עזר גם כאשר בתי המשפט בארה”ב הבהירו היטב שכדי לקבל זכויות על בסיס בקשת פטנט פרוביזיונלית, היא חייבת לעמוד בדרישת התיאור המלא (הקרוי בחוק של ארה”ב “written description requirement”). כתוצאה מכך, עד היום מוגשות בקשות פטנט פרוביזיונליות אותן ניתן לכנות “בקשות אווירה”, אשר מתארות כוונות טובות של המבקשים, אך אינן כוללות תיאור העומד בדרישות החוק.

המסקנה, על כן, היא שכדי לייצר לנו זכויות אנחנו חייבים להיות מסוגלים לתאר את אמצאתנו והדרך לבצע אותה במלואה, לפחות בצורה אחת. כפועל יוצא, העיתוי הנכון להגיש בקשת פטנט ראשונה הוא הזמן בו בידינו מספיק ידיעות כדי לעמוד בתנאי הנ”ל. חשוב להדגיש: אין שום דבר “מאגי” בהגדרת בקשת פטנט כבקשת “פרוביזיונל”. אין בכינוי זה דבר אשר מאפשר לנו לקבל יותר זכויות עם פחות ידע מבקשת פטנט המוגשת בכל מסלול אחר. בעניין זה דינה של כל בקשה, המוגשת בכל מדינה שהיא ותחת כל כינוי שהוא, זהה.

האם עלינו לדעת הכל?

אין להבין מהאמור שעלינו להמתין עם הגשת בקשת פטנט עד ליום בו נדע הכל בצורה מושלמת, ולאחר שסילקנו את כל הספקות שהיו לנו לפרטי פרטים. זאת תהיה הטעות ההפוכה, מאחר והעולם כולו נע קדימה וכל יום מתפרסמות עבודות שעלולות לפגוע ביכולת שלנו להגן על אמצאתנו. הדבר נכון במיוחד באקדמיה, בה קיים רצון נכון ולגיטימי לפרסם תוצאות מחקר בהקדם האפשרי.

חייבים אם כן למצוא את האיזון הנכון שיאפשר לנו להגיש בקשת פטנט שיש לה משמעות, מאחר ובידינו ידע מספיק לשם כך, מבלי לדחות את ההגשה למועד מאוחר מדי. אבל איך נדע שמה שיש לנו ביד באמת מספיק?

לבחון את עצמנו מול שאר העולם

העולם לא תמיד הוגן כלפינו ולעתים קיימות נסיבות המקשות עלינו לקבל את הזכויות המגיעות לנו. לא נדיר, למשל, למצוא פרסום כלשהו המכוון למטרה שונה משלנו, אבל הנוגע בצורה כלשהי במשהו שאנחנו עושים. פרסום מסוג זה יכול להוות מכשול, ועל מנת לעבור אותו נידרש לבצע בדיקות וניסויים שלא היו באמת נחוצים למטרה אליה כיוונו. אבל מצד שני ללא שנדע להתמודד עם הפרסום שמצאנו, לא נוכל להגדיר את אמצאתנו בבקשת הפטנט בצורה נכונה, ויקשה עלינו להציג את היתרונות שלה.

המסקנה הברורה מדוגמא פשטנית זו היא שעל מנת לדעת אם אנחנו בשלים להגיש בקשת פטנט, עלינו לבחון היטב את מצב הידיעות במקצוע, לאתר מכשולים פוטנציאליים ולהתמודד איתם. ויש להדגיש: פרסום קודם יכול להוות מכשול, גם אם הוא נוגע רק באופן עקיף למחקר שלנו, אם לא נתמודד אתו בזמן ולא נתכנן את בקשתנו לפטנט לאורו. מאחר ואנחנו שואפים להשיג הגנה בפטנט, חשוב שלא נגביל את הסקר הספרותי שלנו רק למאמרים מדעיים. בקשות פטנט שנוכל לאתר במאגרים מקצועיים מנוסחות לעתים קרובות בצורה הרבה יותר חופשית ורחבה ממאמרים מדעיים, אשר דורשים תימוכין והקפדה יתירה על מסקנות.

הסיכון שבהגשת בקשה מוקדם מדי

הגשת בקשת פטנט עבור מחקר שהוא בוסר אינה כרוכה רק בסיכון שהבקשה לא תהיה מבוססת מספיק ולכן תידחה או תניב פטנט “חסר שיניים”, אלא יש בה גם משום משכון העתיד. הנטיעה הטבעית של כל חוקר בשלב כזה היא לפרט את כל מחשבותיו ורעיונותיו, גם כאלה שטרם נבדקו בפועל ושכאשר ייבדקו, יתברר שהם דורשים התאמה עדינה (fine tuning) כדי להניב תוצאה רצויה. התוצאה השכיחה של מצב זה היא שמצד אחד הממציא גילה יותר מדי ובכך חסם את האפשרות לקבלת הגנה בפטנט בעתיד, ומצד שני מה שכבר נכלל בבקשת הפטנט איננו מספיק לקבלת הגנה טובה.

יש להבין שלא מדובר בסיטואציה סימטרית: לפעמים מספיק לגלות מעט כדי לקלקל לעצמנו אפשרות עתידית להגנה, כאשר המחקר שלנו יתקדם ויהיו בידינו מספיק נתונים, ומצד שני המעט הזה שגילינו בבקשה לפטנט איננו מספיק כדי להקנות לנו זכויות ממשיות. לא אחת אני נאלץ להודיע למשקיע שהפרויקט מצוין, התוצאות טובות, אבל בשל פרסומים שנעשו בטרם עת, בבקשות פרוביזיונל או דומות שלא הניבו פטנטים טובים, אין אפשרות מעשית לקבל בלעדיות על אמצאה חשובה.

הפיתוי של ההגנה הקלה – מלכודת דבש

לא צריך להשתמע מכל האמור שלא נכון באופן כללי להגיש בקשות פרוביזיונל. ישנם מקרים רבים בהם הצורך לכך מתעורר בשל נסיבות חיצוניות, לוח הזמנים לפרסום מאמר, שיחות עסקיות שונות, כנסים וכו’, אבל צורך זה מכתיב לוח זמנים להשלמת התמונה ולטיפול בחסר, אליו יש להיות ערים. מצב זה דורש טיפול מתוכנן על מנת למנוע מצב שבקשת פטנט חסרה תפורסם מבלי שדאגנו להשלים את התמונה. ההגשה הקלה של בקשה ראשונית מהווה פיתוי, במיוחד לאנשים עסוקים, “לסמן וי” ליד שאלת זכויות הקניין הרוחני ולהמשיך בדרכם. הבעיה מתעוררת כאשר אנו מאפשרים לזמן לעבור ומוצאים עצמנו כעבור שנה כאשר לא נערכנו לפעולות המתחייבות ממעשה ההגשה הראשונית.

חשוב יותר מכל הוא לזכור שכל מחקר, כל רצון לקבל זכויות קניין משמעותיות, וכל הפעולות הנגזרות מכך, דומים לילד שהוא אחד ויחיד ודורש טיפול אישי וספציפי המותאם לצרכיו. אם לא נהיה קשובים לצרכים אלה מרגע היווצרו אנו עלולים לגלות מאוחר מדי שהנזק שנעשה לו הוא בלתי-הפיך.

Posted on Leave a comment

כך תימנעו מטעויות גורליות ברישום פטנט על הפיתוח שלכם

מאת : ליאור כהן, עורך פטנטים בקבוצת ריינהולד כהן העוסקת בקניין רוחני.

פיתוח של טכנולוגיה חדשה הוא הבסיס לקיומן של חברות רבות בשוק, בעיקר חברות סטארט-אפ חדשות המבוססות על פיתוח טכנולוגיה חדישה המקנה יתרון יחסי. המצאות ופיתוחים טכנולוגיים חדשים מקנים ערך עסקי לחברה, והדרך הרווחת להפוך את ההמצאות לנכס עסקי היא בעזרת רישומם כפטנטים.

לאנשי פיתוח, מחקר, וניהול, המונח פטנט אינו זר והם מודעים להכרח ברישומו, אך עם זאת, רבים מהם נוטים לעשות טעויות נפוצות בתהליך, מפאת חוסר הבנה בעולם המורכב הזה.

בעוד שחלק מהטעויות ניתנות לתיקון, טעויות אחרות עלולות להיות גורליות ולהשפיע על ערכו העסקי של הפיתוח הטכנולוגי.

פרסום טכנולוגיה חדשה

כשמפתחים טכנולוגיה חדשה ישנו דחף טבעי לפרסם את ההישג הגדול כדי להעלות את ערך החברה או למשוך משקיעים. אלא שכל פרסום פומבי המתאר את ההמצאה ללא רישום פטנטי מקדים עלול לפסול את חידושה, ולגרום לכך שבמרבית העולם לא תתקבל הגנה על ההמצאה.

ישנן מספר מדינות שנותנות תקופת חסד )בין 12-6 חודשים(, שבה פרסום ההמצאה על ידי הממציא לא ייחשב כידע מוקדם כנגדו, ביניהן ארצות הברית, אך טריטוריות חשובות רבות אחרות לא מאפשרות זאת, כמו סין, אירופה והודו. עם זאת, במקרים מסוימים חשיפת ההמצאה אינה מהווה מכשול עתידי, לדוגמה, חשיפה בפני משקיעים פוטנציאליים תחת סודיות, או הצגה כללית של ההמצאה מבלי לרדת לפרטים שיאפשרו לגורם אחר ליישמה.

הגשת בקשה ראשונה – מסמך בכורה

רבים חושבים שהגשת בקשה חלקית, המתארת באופן לקוני את ההמצאה, עשויה לשרת כמסמך בכורה שממנו ניתן יהיה לתבוע דין קדימה, אך לא כך הדבר. בקשה לפטנט לקונית )המוגשת בדרך כלל כבקשת פרוביז’ינל אמריקנית מפאת עלויותיה הנמוכות ואי הצורך במבנה פורמלי של בקשה לפטנט(, עשויה להקנות תחושת שווא של ביטחון שמאפשרת את פרסומה של ההמצאה.

במקרים רבים בהם מסמך הבכורה נכתב באופן חסר, גופי הבחינה הרשמיים מסרבים להכיר בו כמסמך בכורה ותאריך הבכורה משתנה לתאריך מאוחר יותר. פרסומים קריטיים עלולים להפוך לידע קודם שעשוי לפסול את כשירותה של ההמצאה לפטנט. לכן, ישנה חשיבות גבוהה להגשת מסמך בכורה מלא )בין אם זו בקשת פרוביז’ינל אמריקנית או בקשה לאומית ישראלית או בכל אחת מהמדינות המתועשות בעולם(, שמגדיר את ההמצאה באופן רחב, מפורט וברור, וכולל הדגמות כיצד ליישם את ההמצאה.

יש לשים לב כי במידה שרוצים להגיש מחדש את בקשת הבכורה, על מנת להתחיל את שנת הבכורה שוב בכדי להרוויח זמן לפני ההוצאות הגבוהות בהגשת בקשות, יש לעשות זאת בצורה זהירה, כך שיהיה ניתן לתבוע ממסמך הבכורה דין קדימה. לדוגמה, הגשה מחדש של מסמך בכורה לפני ביטול מסמך הבכורה הראשון יכולה למנוע את הזכות לתביעת דין קדימה.

תוחים ותוספות להמצאה בשנת הבכורה

מטבעם של הדברים, במהלך שנת הבכורה של בקשה לפטנט עוברת ההמצאה פיתוחים ושיפורים. גם אם פיתוחים אלה אינם מהווים המצאות חדשות בפני עצמם, הם יכולים להוות אלמנטים קריטיים בתיאור ההמצאה ולהשפיע על היקף ההגנה שיתקבל לבסוף.

חשיפה של שיפורים אלה בטרם רישומם בבקשות לפטנט יכולה לפגוע בהיקף ההגנה שיתקבל בסוף התהליך. הגשת מסמכי בכורה נוספים שמתארים שיפורים ואלמנטים נוספים להמצאה, תאפשר תביעת דין קדימה מכולם בסוף שנת הבכורה, וכן לאגדם במסמך פטנט אחד.

פרסום בקשת הפטנט

נקודה קריטית שבה יש לעצור ולחשוב על מכלול הפיתוחים הטכנולוגיים היא כאשר מתקרבים לפרסום של בקשת הפטנט. בקשת הפטנט מתפרסמת לאחר 18 חודשים מתאריך הבכורה המוקדם ביותר, ומרגע שפורסמה היא מהווה ידע קודם שיעמוד כנגד בקשות לפטנט על המצאות חדשות שיוגשו לאחר מכן.

מטבע הדברים, פיתוחים חדשים שנעשים בתוך חברה נובעים מתוך הטכנולוגיה הקיימת הקודמת שלה ומתבססים עליה. בקשות לפטנט על הפיתוחים החדשים, שיוגשו לאחר פרסומן של בקשות קודמות של החברה, ייאלצו להתמודד עם שאלות של כשירותם לפטנט של הפיתוחים החדשים אל מול מה שתואר בבקשות הקודמות.

על מנת להימנע מפרסום הבקשה לפטנט כידע קודם כנגד המצאות חדשות נוספות, יש להגיש את הבקשה על ההמצאה החדשה לפני פרסום בקשת הפטנט הקודמת. במקרה זה יש גם לשים לב לחוקי הפטנטים השונים, בכדי לדעת כיצד להגיש את הבקשה (לדוגמה, ישנם מקרים שבהם יש ספק האם ניתן יהיה לתבוע דין קדימה, לכן צריך לשקול הגשה ישירה של PCT). :קבוצת ריינהלד כהן

Posted on

חדשות ביראד – יוני 2019

חוקרים יקרים,

לחוקרים, אנשי פיתוח וניהול, המונח פטנט אינו זר והם מודעים להכרח ברישומו, אך עם זאת, רבים מהם נוטים לעשות טעויות נפוצות בתהליך, מפאת חוסר הבנה בעולם המורכב הזה. בעוד שחלק מהטעויות ניתנות לתיקון, טעויות אחרות עלולות להיות גורליות ולהשפיע על ערכו העסקי של הפיתוח הטכנולוגי.

בעלון זה, מסביר ומפרט ליאור כהן, עורך פטנטים בקבוצת ריינהולד כהן העוסקת בקניין רוחני  (אחת מהפירמות שעובדות עם ביראד) כיצד להימנע מטעויות גורליות ברישום פטנט על הפיתוח שלכם.

זוהי כתבה שניה בסדרה של כתבות שנביא לכם בעלונים הבאים, שתעסוקנה ברישום של קניין רוחני (פטנטים, מדגמים, סימני מסחר ועוד) מתוך מטרה להנגיש לכם את המידע העדכני בתחום זה, לייעל את העבודה מול הצוותים המקצועיים של ביראד ולהימנע מטעויות קריטיות, כאמור.

אנו מקווים כי מידע זה יהיה שימושי עבורכם.


ד”ר צביקה בן-פורת, מנכ”ל

עלון חוקרים - יוני 2019