Posted on Leave a comment

התרומה הנשחקת של ההמצאות הישראליות

כמחצית מהפטנטים “תוצרת ישראל” – בבעלות זרה. יש לעודד רישום קניין רוחני בארץ

מאת: ד”ר הילה הריס מילר וד”ר אילן כהן

הכלכלה בישראל מבוססת טכנולוגיה, ולחוסנה והמשך צמיחתה קשר הדוק לכושר ההמצאה של הישראלים. עולה השאלה האם כושר ההמצאה הישראלי, שרושם נתוני שיא, מתועל להמשך צמיחתו וחיזוק מעמדו של המשק הישראלי.

פטנטים, יחד עם סודות מסחריים, זכויות יוצרים, עיצובים ועוד, הם סוגים שונים של קניין רוחני, שהוא המרכיב והמאפיין החשוב ביותר של הכלכלה המודרנית: יותר משליש מכלל התוצר הגולמי של הכלכלה המודרנית הוא של קניין רוחני, ויותר מ-80% מהערך המצרפי של חברות ציבוריות מיוחס לקניין רוחני.

לקניין הרוחני שנוצר בישראל יש תרומה מרכזית בהפיכתה ממדינה דביטורית נטו לקרדיטורית נטו, למדינה עם יתרות מטבע-חוץ לנפש מהגבוהות בעולם, ולהפיכתו של השקל למטבע קשה.

המצאות מוגנות דרך פטנטים, שהם הבסיס ליצירת ערך עסקי ייחודי עבור חברות טכנולוגיות, כדי לשמר את יתרונם היחסי מול מתחרים. דרך שמירת יתרון זה, לפטנטים גם ערך נכבד לכלכלה בכלל והם כוח מניע להתפתחות כלכלית במדינות עם כלכלות מבוססות טכנולוגיה. כך גם בישראל, שכן הגנה פטנטית ברחבי העולם על המצאות ישראליות תפקיד חשוב כדי לשמר את היתרון העסקי לפיתוחים שמקורם בישראל מול מתחרים בעולם.

סקירת הפעילות של רשות הפטנטים הישראלית מלמדת כי ב-40 השנים האחרונות נרשמה צמיחה מרשימה של קרוב ל-150% במספר הבקשות שהוגשו לרשות. לשם השוואה, באותה תקופה בגרמניה נרשמה עלייה של 38% בלבד במספר הבקשות. בשנת 1950 הוגשו לרשות הישראלית כ-360 בקשות לפטנט, בעוד שב-2016 הוגשו כבר מעל 6,400 בקשות. הגידול הנכבד מעיד על עליית קרנו של השוק הישראלי בקרב חברות זרות ועל התחרות שמציב כושר הפיתוח והייצור הישראלי.

ארה”ב מהווה את היעד הראשון במעלה לכל ממציא או בעל המצאה אשר מבקש להגן על המצאתו. בשנת 2015, למשל הוגשו למשרד הפטנטים בארה”ב 7,882 בקשות לפטנט על המצאות של ממציאים ישראלים, דהיינו כ-94 בקשות לפטנט של ממציאים ישראלים לכל 100 אלף תושבי המדינה.

השיעור הזה כמעט כפול מזה של בקשות לפטנט של ממציאים מארה”ב ופי כמה מזה של ממציאים ממדינות מובילות כמו גרמניה, בריטניה, יפן, צרפת, סין ועוד. בעוד שמספר הבקשות לפטנט הכללי בארה”ב גדל ב-460% ב-40 השנים האחרונות, אלה של ממציאים ישראלים גדל בכ-3,015%. הישראלים תורמים לא רק למספר הבקשות שמוגשות, אלא גם לכמות הבקשות אשר מבשילות לפטנט אמריקאי. בין השנים 2005-2015 קצב הגידול הכללי במספר הפטנטים האמריקאים שהוענקו עמד על כ-100%, בעוד שהגידול בפטנטים על המצאות של ישראלים היה קרוב ל-300%.

מתוך כלל הבקשות לפטנט והפטנטים של ממציאים ישראלים, יותר ממחצית הן בבעלות זרה. לא בכדי ענקיות טכנולוגיה רבות בוחרות להקים ולתחזק מרכזי פיתוח פעילים בישראל. כך לדוגמה כ-15% מסך הפטנטים האמריקאים שהוענקו לחברת אינטל בין השנים 2005-2015 הוא מאת ממציאים ישראלים.

העובדה ששיעור כל כך גבוה של בקשות לפטנט ופטנטים הם בבעלות זרה יש בה כדי לעורר דאגה, שכן ההמצאות הללו, לא מנוצלות בישראל אלא בעיקר בשווקים אחרים בהם אותן חברות פעילות. הבעלות הזרה על המצאות שמקורן בישראל משולה לבריחת ידע, על אף העובדה שהממציאים עובדים במרכזי פיתוח בישראל.

כך, על אף הגאווה בקיומם של מרכזי פיתוח משמעותיים בארץ, אותה בריחת ידע צריכה להדאיג, שכן התרומה של אותם המצאות לכלכלה הישראלית היא קטנה בהרבה משהייתה יכולה להיות לו היו אלה בבעלות ישראלית.

נותר לקוות עבור 70 השנים הבאות שכושר ההמצאה הישראלי המואץ יתועל גם לחיזוק המשק הישראלי. ייטב אם חברות יתוגמלו על רישום קניין רוחני בישראלי ועל ייצוא שלו, למשל על ידי הטבות רגולטוריות או באמצעות מדיניות מס אשר תמנע את בריחת הידע מישראל.

הריס מילר הינה מומחית לקניין רוחני בקבוצת ריינהולד כהן, וכהן הוא שותף בכיר ומומחה לקניין רוחני בקבוצה

Posted on Leave a comment

העיתוי הנכון להגנה בפטנט

מאת ד”ר כפיר לוצאטו, עו”פ

יש לך נושא מלהיב למחקר והבדיקות הראשונות מראות שיש לו פוטנציאל גדול, הן מדעית והן מסחרית. האם הגיע הזמן להגיש עליו בקשת פטנט כדי להגן על זכויותיך ועל זכויות האוניברסיטה? להלן התשובות.

 מה מייצר זכויות ומתי

לא כל דבר שנכתוב בבקשת פטנט ייצר לנו זכויות בעלות ערך. בעשורים האחרונים, עם כניסת הדבר הנקרא “בקשת פרוביזיול” (provisional patent application)  בארה”ב, נעשתה זילות מסוכנת בהבנת התנאים לקבלת הגנה בפטנט. דיון מפורט בשורשי ההליך האמריקאי הזה חורג מתחום הנושא של מאמר זה, אך יש לדעת שהוא נועד בראש ובראשונה לצרכים אמריקאים פנימיים. מסיבות שונות הופצה במשך השנים דיזינפורמציה שגרמה לאנשים רבים להאמין שבאמצעות כלי זה ניתן לקבל זכויות מבלי לספק תיאור אמתי של האמצאה עליה יש להגן. לא עזר גם כאשר בתי המשפט בארה”ב הבהירו היטב שכדי לקבל זכויות על בסיס בקשת פטנט פרוביזיונלית, היא חייבת לעמוד בדרישת התיאור המלא (הקרוי בחוק של ארה”ב “written description requirement”). כתוצאה מכך, עד היום מוגשות בקשות פטנט פרוביזיונליות אותן ניתן לכנות “בקשות אווירה”, אשר מתארות כוונות טובות של המבקשים, אך אינן כוללות תיאור העומד בדרישות החוק.

המסקנה, על כן, היא שכדי לייצר לנו זכויות אנחנו חייבים להיות מסוגלים לתאר את אמצאתנו והדרך לבצע אותה במלואה, לפחות בצורה אחת. כפועל יוצא, העיתוי הנכון להגיש בקשת פטנט ראשונה הוא הזמן בו בידינו מספיק ידיעות כדי לעמוד בתנאי הנ”ל. חשוב להדגיש: אין שום דבר “מאגי” בהגדרת בקשת פטנט כבקשת “פרוביזיונל”. אין בכינוי זה דבר אשר מאפשר לנו לקבל יותר זכויות עם פחות ידע מבקשת פטנט המוגשת בכל מסלול אחר. בעניין זה דינה של כל בקשה, המוגשת בכל מדינה שהיא ותחת כל כינוי שהוא, זהה.

האם עלינו לדעת הכל?

אין להבין מהאמור שעלינו להמתין עם הגשת בקשת פטנט עד ליום בו נדע הכל בצורה מושלמת, ולאחר שסילקנו את כל הספקות שהיו לנו לפרטי פרטים. זאת תהיה הטעות ההפוכה, מאחר והעולם כולו נע קדימה וכל יום מתפרסמות עבודות שעלולות לפגוע ביכולת שלנו להגן על אמצאתנו. הדבר נכון במיוחד באקדמיה, בה קיים רצון נכון ולגיטימי לפרסם תוצאות מחקר בהקדם האפשרי.

חייבים אם כן למצוא את האיזון הנכון שיאפשר לנו להגיש בקשת פטנט שיש לה משמעות, מאחר ובידינו ידע מספיק לשם כך, מבלי לדחות את ההגשה למועד מאוחר מדי. אבל איך נדע שמה שיש לנו ביד באמת מספיק?

לבחון את עצמנו מול שאר העולם

העולם לא תמיד הוגן כלפינו ולעתים קיימות נסיבות המקשות עלינו לקבל את הזכויות המגיעות לנו. לא נדיר, למשל, למצוא פרסום כלשהו המכוון למטרה שונה משלנו, אבל הנוגע בצורה כלשהי במשהו שאנחנו עושים. פרסום מסוג זה יכול להוות מכשול, ועל מנת לעבור אותו נידרש לבצע בדיקות וניסויים שלא היו באמת נחוצים למטרה אליה כיוונו. אבל מצד שני ללא שנדע להתמודד עם הפרסום שמצאנו, לא נוכל להגדיר את אמצאתנו בבקשת הפטנט בצורה נכונה, ויקשה עלינו להציג את היתרונות שלה.

המסקנה הברורה מדוגמא פשטנית זו היא שעל מנת לדעת אם אנחנו בשלים להגיש בקשת פטנט, עלינו לבחון היטב את מצב הידיעות במקצוע, לאתר מכשולים פוטנציאליים ולהתמודד איתם. ויש להדגיש: פרסום קודם יכול להוות מכשול, גם אם הוא נוגע רק באופן עקיף למחקר שלנו, אם לא נתמודד אתו בזמן ולא נתכנן את בקשתנו לפטנט לאורו. מאחר ואנחנו שואפים להשיג הגנה בפטנט, חשוב שלא נגביל את הסקר הספרותי שלנו רק למאמרים מדעיים. בקשות פטנט שנוכל לאתר במאגרים מקצועיים מנוסחות לעתים קרובות בצורה הרבה יותר חופשית ורחבה ממאמרים מדעיים, אשר דורשים תימוכין והקפדה יתירה על מסקנות.

הסיכון שבהגשת בקשה מוקדם מדי

הגשת בקשת פטנט עבור מחקר שהוא בוסר אינה כרוכה רק בסיכון שהבקשה לא תהיה מבוססת מספיק ולכן תידחה או תניב פטנט “חסר שיניים”, אלא יש בה גם משום משכון העתיד. הנטיעה הטבעית של כל חוקר בשלב כזה היא לפרט את כל מחשבותיו ורעיונותיו, גם כאלה שטרם נבדקו בפועל ושכאשר ייבדקו, יתברר שהם דורשים התאמה עדינה (fine tuning) כדי להניב תוצאה רצויה. התוצאה השכיחה של מצב זה היא שמצד אחד הממציא גילה יותר מדי ובכך חסם את האפשרות לקבלת הגנה בפטנט בעתיד, ומצד שני מה שכבר נכלל בבקשת הפטנט איננו מספיק לקבלת הגנה טובה.

יש להבין שלא מדובר בסיטואציה סימטרית: לפעמים מספיק לגלות מעט כדי לקלקל לעצמנו אפשרות עתידית להגנה, כאשר המחקר שלנו יתקדם ויהיו בידינו מספיק נתונים, ומצד שני המעט הזה שגילינו בבקשה לפטנט איננו מספיק כדי להקנות לנו זכויות ממשיות. לא אחת אני נאלץ להודיע למשקיע שהפרויקט מצוין, התוצאות טובות, אבל בשל פרסומים שנעשו בטרם עת, בבקשות פרוביזיונל או דומות שלא הניבו פטנטים טובים, אין אפשרות מעשית לקבל בלעדיות על אמצאה חשובה.

הפיתוי של ההגנה הקלה – מלכודת דבש

לא צריך להשתמע מכל האמור שלא נכון באופן כללי להגיש בקשות פרוביזיונל. ישנם מקרים רבים בהם הצורך לכך מתעורר בשל נסיבות חיצוניות, לוח הזמנים לפרסום מאמר, שיחות עסקיות שונות, כנסים וכו’, אבל צורך זה מכתיב לוח זמנים להשלמת התמונה ולטיפול בחסר, אליו יש להיות ערים. מצב זה דורש טיפול מתוכנן על מנת למנוע מצב שבקשת פטנט חסרה תפורסם מבלי שדאגנו להשלים את התמונה. ההגשה הקלה של בקשה ראשונית מהווה פיתוי, במיוחד לאנשים עסוקים, “לסמן וי” ליד שאלת זכויות הקניין הרוחני ולהמשיך בדרכם. הבעיה מתעוררת כאשר אנו מאפשרים לזמן לעבור ומוצאים עצמנו כעבור שנה כאשר לא נערכנו לפעולות המתחייבות ממעשה ההגשה הראשונית.

חשוב יותר מכל הוא לזכור שכל מחקר, כל רצון לקבל זכויות קניין משמעותיות, וכל הפעולות הנגזרות מכך, דומים לילד שהוא אחד ויחיד ודורש טיפול אישי וספציפי המותאם לצרכיו. אם לא נהיה קשובים לצרכים אלה מרגע היווצרו אנו עלולים לגלות מאוחר מדי שהנזק שנעשה לו הוא בלתי-הפיך.

Posted on Leave a comment

כך תימנעו מטעויות גורליות ברישום פטנט על הפיתוח שלכם

מאת : ליאור כהן, עורך פטנטים בקבוצת ריינהולד כהן העוסקת בקניין רוחני.

פיתוח של טכנולוגיה חדשה הוא הבסיס לקיומן של חברות רבות בשוק, בעיקר חברות סטארט-אפ חדשות המבוססות על פיתוח טכנולוגיה חדישה המקנה יתרון יחסי. המצאות ופיתוחים טכנולוגיים חדשים מקנים ערך עסקי לחברה, והדרך הרווחת להפוך את ההמצאות לנכס עסקי היא בעזרת רישומם כפטנטים.

לאנשי פיתוח, מחקר, וניהול, המונח פטנט אינו זר והם מודעים להכרח ברישומו, אך עם זאת, רבים מהם נוטים לעשות טעויות נפוצות בתהליך, מפאת חוסר הבנה בעולם המורכב הזה.

בעוד שחלק מהטעויות ניתנות לתיקון, טעויות אחרות עלולות להיות גורליות ולהשפיע על ערכו העסקי של הפיתוח הטכנולוגי.

פרסום טכנולוגיה חדשה

כשמפתחים טכנולוגיה חדשה ישנו דחף טבעי לפרסם את ההישג הגדול כדי להעלות את ערך החברה או למשוך משקיעים. אלא שכל פרסום פומבי המתאר את ההמצאה ללא רישום פטנטי מקדים עלול לפסול את חידושה, ולגרום לכך שבמרבית העולם לא תתקבל הגנה על ההמצאה.

ישנן מספר מדינות שנותנות תקופת חסד )בין 12-6 חודשים(, שבה פרסום ההמצאה על ידי הממציא לא ייחשב כידע מוקדם כנגדו, ביניהן ארצות הברית, אך טריטוריות חשובות רבות אחרות לא מאפשרות זאת, כמו סין, אירופה והודו. עם זאת, במקרים מסוימים חשיפת ההמצאה אינה מהווה מכשול עתידי, לדוגמה, חשיפה בפני משקיעים פוטנציאליים תחת סודיות, או הצגה כללית של ההמצאה מבלי לרדת לפרטים שיאפשרו לגורם אחר ליישמה.

הגשת בקשה ראשונה – מסמך בכורה

רבים חושבים שהגשת בקשה חלקית, המתארת באופן לקוני את ההמצאה, עשויה לשרת כמסמך בכורה שממנו ניתן יהיה לתבוע דין קדימה, אך לא כך הדבר. בקשה לפטנט לקונית )המוגשת בדרך כלל כבקשת פרוביז’ינל אמריקנית מפאת עלויותיה הנמוכות ואי הצורך במבנה פורמלי של בקשה לפטנט(, עשויה להקנות תחושת שווא של ביטחון שמאפשרת את פרסומה של ההמצאה.

במקרים רבים בהם מסמך הבכורה נכתב באופן חסר, גופי הבחינה הרשמיים מסרבים להכיר בו כמסמך בכורה ותאריך הבכורה משתנה לתאריך מאוחר יותר. פרסומים קריטיים עלולים להפוך לידע קודם שעשוי לפסול את כשירותה של ההמצאה לפטנט. לכן, ישנה חשיבות גבוהה להגשת מסמך בכורה מלא )בין אם זו בקשת פרוביז’ינל אמריקנית או בקשה לאומית ישראלית או בכל אחת מהמדינות המתועשות בעולם(, שמגדיר את ההמצאה באופן רחב, מפורט וברור, וכולל הדגמות כיצד ליישם את ההמצאה.

יש לשים לב כי במידה שרוצים להגיש מחדש את בקשת הבכורה, על מנת להתחיל את שנת הבכורה שוב בכדי להרוויח זמן לפני ההוצאות הגבוהות בהגשת בקשות, יש לעשות זאת בצורה זהירה, כך שיהיה ניתן לתבוע ממסמך הבכורה דין קדימה. לדוגמה, הגשה מחדש של מסמך בכורה לפני ביטול מסמך הבכורה הראשון יכולה למנוע את הזכות לתביעת דין קדימה.

תוחים ותוספות להמצאה בשנת הבכורה

מטבעם של הדברים, במהלך שנת הבכורה של בקשה לפטנט עוברת ההמצאה פיתוחים ושיפורים. גם אם פיתוחים אלה אינם מהווים המצאות חדשות בפני עצמם, הם יכולים להוות אלמנטים קריטיים בתיאור ההמצאה ולהשפיע על היקף ההגנה שיתקבל לבסוף.

חשיפה של שיפורים אלה בטרם רישומם בבקשות לפטנט יכולה לפגוע בהיקף ההגנה שיתקבל בסוף התהליך. הגשת מסמכי בכורה נוספים שמתארים שיפורים ואלמנטים נוספים להמצאה, תאפשר תביעת דין קדימה מכולם בסוף שנת הבכורה, וכן לאגדם במסמך פטנט אחד.

פרסום בקשת הפטנט

נקודה קריטית שבה יש לעצור ולחשוב על מכלול הפיתוחים הטכנולוגיים היא כאשר מתקרבים לפרסום של בקשת הפטנט. בקשת הפטנט מתפרסמת לאחר 18 חודשים מתאריך הבכורה המוקדם ביותר, ומרגע שפורסמה היא מהווה ידע קודם שיעמוד כנגד בקשות לפטנט על המצאות חדשות שיוגשו לאחר מכן.

מטבע הדברים, פיתוחים חדשים שנעשים בתוך חברה נובעים מתוך הטכנולוגיה הקיימת הקודמת שלה ומתבססים עליה. בקשות לפטנט על הפיתוחים החדשים, שיוגשו לאחר פרסומן של בקשות קודמות של החברה, ייאלצו להתמודד עם שאלות של כשירותם לפטנט של הפיתוחים החדשים אל מול מה שתואר בבקשות הקודמות.

על מנת להימנע מפרסום הבקשה לפטנט כידע קודם כנגד המצאות חדשות נוספות, יש להגיש את הבקשה על ההמצאה החדשה לפני פרסום בקשת הפטנט הקודמת. במקרה זה יש גם לשים לב לחוקי הפטנטים השונים, בכדי לדעת כיצד להגיש את הבקשה (לדוגמה, ישנם מקרים שבהם יש ספק האם ניתן יהיה לתבוע דין קדימה, לכן צריך לשקול הגשה ישירה של PCT).

 https://www.rcip.co.il/ :קבוצת ריינהלד כהן

Posted on

חדשות ביראד – יוני 2019

חוקרים יקרים,

לחוקרים, אנשי פיתוח וניהול, המונח פטנט אינו זר והם מודעים להכרח ברישומו, אך עם זאת, רבים מהם נוטים לעשות טעויות נפוצות בתהליך, מפאת חוסר הבנה בעולם המורכב הזה. בעוד שחלק מהטעויות ניתנות לתיקון, טעויות אחרות עלולות להיות גורליות ולהשפיע על ערכו העסקי של הפיתוח הטכנולוגי.

בעלון זה, מסביר ומפרט ליאור כהן, עורך פטנטים בקבוצת ריינהולד כהן העוסקת בקניין רוחני  (אחת מהפירמות שעובדות עם ביראד) כיצד להימנע מטעויות גורליות ברישום פטנט על הפיתוח שלכם.

זוהי כתבה שניה בסדרה של כתבות שנביא לכם בעלונים הבאים, שתעסוקנה ברישום של קניין רוחני (פטנטים, מדגמים, סימני מסחר ועוד) מתוך מטרה להנגיש לכם את המידע העדכני בתחום זה, לייעל את העבודה מול הצוותים המקצועיים של ביראד ולהימנע מטעויות קריטיות, כאמור.

אנו מקווים כי מידע זה יהיה שימושי עבורכם.

שלכם,

ד”ר צביקה בן-פורת, מנכ”ל

עלון חוקרים - יוני 2019

Posted on Leave a comment

Researchers Develop New Technology to Produce Powerful Disinfectant Based on Tap Water

 

Researchers at Bar-Ilan University have developed a new and revolutionary technology to produce a powerful disinfectant based on tap water. According to the researchers, the disinfectant doesn’t harm the environment and has many advantages: The material is effective and safe to use, is harmless to humans who smell or drink less than ten liters, and does not contaminate groundwater. The material has the ability to destroy all types of bacteria, spores and viruses, including bacteria that are resistant to antibiotics. The technology will replace the need for chemicals harmful to health and the environment, such as bleach, septolTM, chlorhexidine, ammonia, and more, and will eliminate the excessive and  use of contaminating disposable plastic.

The materials currently available on the market, which can be classified as effective anti-bacterial, require extra caution while using. For example, bleach exists in almost every household and hospital, but no one would think of washing a cutting board, let alone vegetables, or using it in the vicinity of children. If we take this a step forward, no one would think of “spraying” drops of alcohol from the opening of an air conditioner when a member of a household has the flu in order to prevent infection of the rest of the family.

The researchers who developed the technology are from the laboratory of Prof. Doron Aurbach, an international expert in electrochemistry from Bar-Ilan University’s Chemistry Department. The invention is patented. Patent registration in Israel and several countries around the world was handled by BIRAD Research and Development Company Ltd., which commercializes Bar-Ilan University inventions.

Our production process explain the researchers, also takes advantage of oxygen dissolved in water and existing salts, unlike the others. “Moreover, unlike other technologies that include two large cells with a membrane separating the cells, which makes these devices large, cumbersome and costly, we were able to produce simple inexpensive low-cost, membrane-free systems that can be embedded even in a tube. All of this was achieved through the knowledge we gained during this long-term study.”

The platform on which the technology is based enables the creation of a variety of solutions for the creation of spaces clean from bacteria micro-organism: for example: spray – aerosols (for disinfecting surfaces, appliances, beds, closets, bathrooms, toilets, etc.), containers for immersion (washing devices, hands etc.), disinfectant wipes, hand washing, shoe washing, buckets for washing and disinfecting floors, air-conditioning systems, washing machines, and dry fog air-purifiers.

So, how does it work? By designing an array of nanometer-shaped electrodes with unique surface properties. The meeting between water and electrode creates a cleaning material in a unique aquatic environment. The combination of these compounds gives rise to an effective antibacterial capability for microorganisms (bacteria, viruses and spores), while at the same time safe for macro organisms (larger bodies such as our skin cells).

“The ability to produce electrodes in a variety of shapes and textures makes the technology suitable to almost any application – from a ‘cassette’ in an air conditioner, a container for washing fish and meat, to disinfection and removal of pesticides from vegetables and fruit, mobile spray, a device for manufacturing disposable antibacterial cloths and many other applications,” emphasizes Dr. Eran Avraham, who developed the technology.  “Imagine a situation in which you are at a busy mall and are interested in using the public bathroom. All you have to do is take out the compact spray bottle, access the nearest tap, and press the power button. Now you have a disinfectant that will allow you with a simple spray to sterilize the toilet and bathroom space and be protected.”

Dr. Izaak Cohen, who co-developed the technology, adds: “Today’s disinfectants are problematic, unlike our unique disinfectant technology, although they are very commonly used in laboratories, clinics and hospitals. For instance – Septol, is very common in hospitals, however, it is expensive and dries the skin. Today’s Septol is problematic and its use is questionable because there are more and more reports of bacteria that have developed resistance to it. Chlorhexidine, which is commonly used to disinfect medical equipment and surfaces, is flammable, explosive and dangerous to electrical products, and it has been reported that there are bacteria that have developed resistance to it as well. Quaternary ammonium, which is used for disinfecting laboratory equipment, is toxic. The chemicals of various kinds are substances that damage both the quality of the devices and their shelf life, as well as damage groundwater”.

Entrepreneur Barak Dror Vanderman has extensive experience in entrepreneurship, management and business development, seeking breakthrough technologies, and worked on the commercialization and establishment of the company AqooA Solutions, Eco Sanitizing Technologies.

We are on the brink of revolution by making the most effective green disinfectant available to the entire population and medical institutions. Technology that will save many lives, save the economy a lot of money, will eliminate the use of hazardous chemicals that harm the environment such as bleach, whose sales reach around $91 billion a year. “We developed the technology in several prototypes and we are in the final stage in terms of R&D. We are currently embarking on a round of fundraising and will then focus on electrical engineering, electronics and product design,” notes Wanderman.

Recently, an experiment was conducted in one of Israel’s hospitals to test the efficacy of the material in real-life conditions. Bacterial pathogens were taken from patients in various departments. The bacteria were selected were resistant to antibiotics, resistant to a watery environment and these are bacteria that “infest” hospitals. The results were unequivocal. After just three minutes of exposure to the disinfectant material all the bacteria were destroyed, in some cases even a few seconds was enough to kill the bacteria.  Now, imagine that in a hospital room, the curtains, the counters, and even the IV bar frequently come into contact with the disinfectant.

During the course of the research, several models of prototypes (mobile spray and vegetable and fruit processing bottles) were developed. With the help of BIRAD, the entrepreneur and the researchers are currently embarking on a round of fundraising and locating investors, focusing on electrical engineering, electronics and product design.

Dr. Frances Shalit, VP of Business Development at BIRAD, explains the importance of the invention: “There are many antibacterial disinfectants on the market, but this material is based on water, cheaper than them, three times more effective, seven times less toxic for humans, preserves these capabilities for much longer (months and years) and covers a large variety of bacteria. ” Dr. Shalit is convinced that many industries will want to add this material to their products and gain these important results at a low cost.

For further information, contact: Merav Burstein:  – 052-2229330 – merav@birad.biz

 

Posted on Leave a comment

Technologies developed by Bar-Ilan University researchers attracts the attention of Elbit Systems

Researchers from Bar-Ilan University recently met with technology leaders from Elbit Systems to examine the possibility of academic research collaborations to advance technologies with potential future applications. The meeting was organized by Marketing department of BIRAD — Research and Development Company Ltd., the commercializing company of Bar-Ilan University.

The meeting was attended by approximately 20 employees of Elbit Systems representing various divisions who met with BIRAD’s professional staff, including the Deputy Director Generals of Business Development Nati Fisher and Dr. Iris Haas, Marketing Director Merav Burstein, and Bar-Ilan researchers, including: Prof. Sharon Gannot, Prof. Avinoam Zadok, Prof. Jacob Goldberger and Dr. Asaf Albo from the Alexander Kofkin Faculty of Engineering, Prof. Joseph Keshet from the Department of Computer Science, Prof. Avi Pe’er of the Department of Physics, and Prof. Shai Rahimipour and Dr. Daniel Nessim of the Chemistry Department, who presented their research, expertise and the various potential possibilities for mutual application.

The meeting was part of an ongoing effort managed by Elbit Chief Scientist Dr. Alon Stoppel to expose the technology team to university research on the verge of implementation.

“These meetings are one of the tools that Elbit uses in order to maintain technological leadership, monitor emerging and breakthrough technologies, and provide feedback to academia on the needs of industry,” noted Dr. Stoppel.

Dr. Tsvika Ben-Porat, CEO of BIRAD, noted: “Connections and collaborations between academics and industry professionals create innovation. Scientists, researchers and academics are an important and significant element in current and future innovative projects in many and varied fields. BIRAD aims to promote the commercialization of innovative technologies invented by the Bar-Ilan University researchers, and encourages scientists to advance and expand their research in the direction of applied and industrial projects — all while deepening ties with industry players on the one hand and with academics on the other. The goal is to maximize the research potential of the University and bring it to practical implementation.”

For further information, contact: Merav Burstein:  – 052-2229330 – merav@birad.biz

Posted on Leave a comment

Bar-Ilan University holds conference to encourage cooperation with industry

Bar-Ilan University’s Mina and Everard Goodman Faculty of Life Sciences recently hosted scores of representatives from companies and industry in order to explore opportunities for expanding collaboration.

The ongoing drive by Bar-Ilan to turn its research into industrial applications has resulted in the development of a sophisticated infrastructure catering to faculty, graduate students, and collaborations with academia and industry in Israel and abroad.

Participants were introduced to the University’s various scientific service centers and the state-of-the-art technology and equipment housed in them.

Vice President for Research Prof. Shulamit Michaeli, Faculty Dean Prof. Doron Ginsberg, and the General Manager of BIRAD (the research and development company of Bar-Ilan University) Dr. Tzvika Ben Porat stressed the importance of opening the gates of academia to the outside world, especially to industrial research.

BIRAD’s Marketing Director Merav Burstein, who moderated the meeting, said that with facilities both in the center and north of the country, Bar-Ilan provides valuable services to Ichilov, Sheba and Beilinson hospitals in central Israel, and Poriya and Naharia hospitals in the north.

Additional facilities and services the University offers industry at the Azrieli Faculty of Medicine in Safed, the Mass Spectrometry Unit in the Department of Chemistry, and at the Institute for Nanotechnology and Advanced Materials, were also surveyed.

BIRAD has service agreement contracts with many companies from start-ups to multi-nationals, such as LG, BASF, GM, Merck and more. BIRAD also works with academia and medical centers.

The event was coordinated by Dr. Roxane Lahmi with the assistance of BIRAD’s Marketing Department.

For further information, contact: Merav Burstein:  – 052-2229330 – merav@birad.biz

Posted on Leave a comment

חדשות ביראד – מאי 2019

חוקרים יקרים,

לאחר חופשת הפסח הקצרה והמרעננת חזרנו לשגרה במלוא המרץ.

אני, יחד עם עובדי החברה פועלים כל העת על מנת לסייע לכם החוקרים, השותפים שלנו. החל בניהול מו”מ עם חברות ומשקיעים, טיפוח קשרים עם קולגות בחברות יישום מקבילות, השתתפות בימי עיון וכנסים מקצועיים וכלה בניהול הבירוקרטיה וטיפול בטופסולוגיה בהתקשרויות מול גופים ממשלתיים ופרטיים.

אתם מוזמנים לבחון את “הקולות קוראים” שבעלון זה ולפנות בכל עת לצוות הפיתוח העסקי בכל שאלה או בקשה.

 בהזדמנות זו, אני רוצה לאחל יום עצמאות 71 שמח למדינת ישראל.

שנמשיך לפתח ולהתפתח בכל התחומים והעשייה.

שנהיה ערבים זה לזה ונגלה סבלנות וסובלנות.

שנדע לאחד בין כל המגזרים והקצוות ולשמור על חופש הביטוי והדמוקרטיה.

חג עצמאות שמח,

ד”ר צביקה בן-פורת, מנכ”ל

עלון חוקרים - מאי 2019

Posted on Leave a comment

Bar-Ilan University holds conference to encourage cooperation with industry

Bar-Ilan University’s Mina and Everard Goodman Faculty of Life Sciences recently hosted scores of representatives from companies and industry in order to explore opportunities for expanding collaboration.

The ongoing drive by Bar-Ilan to turn its research into industrial applications has resulted in the development of a sophisticated infrastructure catering to faculty, graduate students, and collaborations with academia and industry in Israel and abroad.

Participants were introduced to the University’s various scientific service centers and the state-of-the-art technology and equipment housed in them.

Vice President for Research Prof. Shulamit Michaeli, Faculty Dean Prof. Doron Ginsberg, and the General Manager of BIRAD (the research and development company of Bar-Ilan University) Dr. Tzvika Ben Porat industry stressed the importance of opening the gates of academia to the outside world, especially to industrial research.

BIRAD’s Marketing Director Merav Burstein, who moderated the meeting, said that with facilities both in the center and north of the country, Bar-Ilan provides valuable services to Ichilov, Sheba and Beilinson hospitals in central Israel, and Poriya and Naharia hospitals in the north.

Additional facilities and services the University offers industry at the Azrieli Faculty of Medicine in Safed, the Mass Spectrometry Unit in the This image requires alt text, but the alt text is currently blank. Either add alt text or mark the image as decorative., and at the Institute for Nanotechnology and Advanced Materials, were also surveyed.

BIRAD has service agreement contracts with many companies from start-ups to multi-nationals, such as LG, BASF, GM, Merck and more. BIRAD also works with academia and medical centers.

The event was coordinated by Dr. Roxane Lahmi with the assistance of BIRAD’s Marketing Department.