Posted on Leave a comment

מה בין החופש למימוש הזכות האקדמית למחקר לבין זכות יוצרים בכל הנוגע למהדורות חדשות של טקסטים עתיקים?

Technologies

מאת: רקפת פלד, שותפה גילת ברקת ושות’

ממגילות קומראן ועד לפרשנות הרמב”ן – מיהו היוצר והאם יוצרים אחרים יכולים להגיע למסקנות שונות מבלי שיחשבו כמי ש”סילפו” את היצירה?

בחודש ספטמבר 2018 התפרסם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט דרורי) בפרשת פרופ’ מנחם כהן נגד פרופ’ עופר ואח’[1], אשר דן במחלוקת שהתגלעה בין מלומדים בתחום פרשנות המקרא בכל הנוגע לטענה להפרת זכויות יוצרים בהוצאה לאור מחודשת של פירוש הרמב”ן לתורה (הדרה).

פסק דין זה עוסק במתח הקיים בין מתן זכות יוצרים בידי יוצריהם של יצירות שהן מהדורות חדשות של ספרים שנכתבו לפני מאות שנים, לבין הרצון לעודד מחקר אקדמי ויצירה עצמאית של יוצרים אחרים שאין להגביל נגישותם לכתבי המקור ואין להגביל את הפרשנות שיכולה להינתן על ידם לאותם כתבי מקור.

במסגרת התובענה שהוגשה על ידי פרופ’ מנחם כהן נטען כי הנתבעים הפרו את זכויות יוצרים של פרופ’ כהן במהדורה המכונה “מקראות גדולות הכתר” של התנ”ך, שהינה הוצאה לאור מחודשת של פירוש הרמב”ן לתורה. במסגרת פסק הדין נדונה השאלה האם פעולת הדרה של כתבים מהווה “יצירה” אשר זכאית להגנת זכות יוצרים, מיהו היוצר של אותה יצירה והאם נפגעת “זכותו המוסרית” של היוצר שעה ששמו לא אוזכר בפרסומים של חוקרים אחרים שהפנו לספר זה, ושעה שאותם חוקרים אחרים הוציאו לאור מהדורה נוספת של פרשנות הרמב”ן המכונה “תוספות רמב”ן לפירושו לתורה שנכתבו בארץ ישראל“,  אשר שונה  באופייה  מהמהדורה נושא התביעה.

האם פירוש הרמב”ן במהדורת “מקראות גדולות הכתר” מהווה יצירה מוגנת על פי חוק זכות יוצרים?
בית המשפט קבע כי כאשר מדובר בטקסט “ישן” שבו כל המלים נכתבו ברצף, הרי שכיום, הוצאתה לאור של  מהדורה של פרשנות הרמב”ן אשר כוללת את בחירת כתב היד ששימש כבסיס לנוסח שפורסם, ההכרעה בין כתבי יד שונים, בחירת הטעמים וביצוע פיסוק (שהוא בעל משמעות רבה שכן שימת סימני פיסוק שונים יכולה להביא לפרשנות שונה) – כל אלה מהווה “יצירה” עצמאית שזכאית להגנת זכות יוצרים.

קביעה זו מסתמכת  על פרשה קודמת הידועה כפרשת קימרון[2] בה עלתה לדיון שאלה דומה. אותו מקרה דן בית המשפט במגילות שהתגלו בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20  ב”מערה מספר 4″ בקומראן, בה נמצאו כ- 15,000 קרעים של מגילות שונות וביניהן אחת המגילות הגנוזות המכונה “מגילת מקצת מעשה תורה”, כאשר שני מומחים מאוניברסיטת באר שבע פענחו אותה באופן שהרכיבו שורות טקסט משילוב הקרעים. הנתבע באותו מקרה, הוציא לאור ספר בארה”ב שבו נכללו מאות קרעים של המגילות הגנוזות, ובמבוא צירף מספר נספחים שאחד מהם הוא טיוטת הטקסט המפוענח, מבלי לציין את שמו של אחד החוקרים (קימרון) ואותו חוקר הגיש תביעה וטען כי הופרה זכות היוצרים שלו על דרך אי מתן קרדיט. אחת השאלות שעלתה באותו מקרה היתה האם קיימת לקימרון זכות יוצרים בטקסט המפוענח ובית המשפט קבע כי אמנם לקימרון יש זכות יוצרים בטקסט המפוענח, הואיל והתעתיק של הכתוב והשלמת החֶסֶר שבין הקרעים נעשו על סמך מחקר הילכתי ובלשני מקורי שיש בו כדי להוות “יצירה מקורית”. ואמנם, גם בפרשת פרופ’ הכהן הגיע בית המשפט למסקנה דומה בדבר קיומה של “יצירה מקורית” שזכאית להגנת זכות יוצרים.

לראש הצוות קיימת הזכות המוסרית ביצירה במקרה של יצירה שהשתתפו בה חוקרים רבים
ובחזרה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים – בית המשפט קבע כי התובע, שהיה היוזם של מפעל “הכתר”, הוא בעל זכויות יוצרים בו כמי שעמד בראש הפרויקט וקבל את כל ההכרעות וקבע כי כאשר מדובר בפרויקט המחייב עבודה של אנשי צוות רבים, הזכות המוסרית של היצירה מצויה בידי  מי שעומד בראש הצוות – הוא פרופ’ מנחם כהן.
בהקשר זה ייאמר כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי הזכות הכלכלית בספר נתונה בידי אוניברסיטת בר אילן (על פי הסכם בין הצדדים) אולם פסק הדין עסק בזכות המוסרית לקבלת מזכה (קרדיט) ולא בזכות הכלכלית.

הפרת הזכות המוסרית והחופש האקדמי
חוק זכות יוצרים קובע כי ליוצר קיימת זכות מוסרית ביצירתו באופן שהיוצר זכאי כי “שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין“. בנוסף החוק קובע כי יוצר זכאי ש”לא יוטל פגם ביצירתו….ולא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר“.

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי הזכות למתן קרדיט הופרה שעה שהנתבעים לא הזכירו בספרם את שמו של פרופ’ כהן כאחד המקורות לעבודתם, בעוד שטרחו והזכירו שמות של מהדירים אחרים. יחד עם זאת נקבע כי הואיל והנתבעים כן ציינו את שמו של פרופ’ כהן באתר באינטרנט שבו הציגו את ספרם, הרי שהפיצוי שנפסק לתובע בעניין זה היה בסכום נמוך, לשיטת בית המשפט, והוא הועמד על סך של 12,500 ₪.

בכל הנוגע לטענת ה”סילוף”- הרי שבית המשפט דחה טענה זו וקבע כי שעה שהנתבעים מתייחסים בספרם לנוסח “מקראות גדולות הכתר” של הרמב”ן וחולקים על הכרעות או על הנוסח של התובע – הרי שהם אינם מסלפים את היצירה של התובע ולא פוגעים בזכותו המוסרית כי אם מעשיהם מהווים שלב בהתפתחות המדעית ונעשים מכוח חופש המחקר האקדמי, והם רשאים להגיע למסקנות שונות מהמסקנות אליהן הגיע התובע. בית המשפט הדגיש כי אין מדובר ביצירה ספרותית “רגילה” אלא בההדרה של דברים שנכתבו לפני כ-800 שנה, אשר מבוססת על בחירה בין כתבי יד ופרשנותם, ועל כן זכאי כל אחד מהחוקרים לכתוב מחקר אחר המתבסס על כתבי יד אחרים. לכן, טענת הנתבעים כי קריאה מסוימת של מקראות גדולות הכתר אינה נכונה ויש להעדיף על פניה קריאה אחרת, אינה מהווה סילוף ואינה מהווה הפרה של הזכות המוסרית אלא יש בה כדי להוות מימוש הזכות האקדמית למחקר.

בפסק דין זה יוצר בית המשפט נקודת איזון בכל הנוגע להוצאות לאור מחודשות של פרסומים  שנכתבו לפני מאות שנים וזאת על דרך מתן זכות יוצרים למי שהדיר את היצירה מחד גיסא, ומתן חופש למימוש הזכות האקדמית למחקר שייעשה בידי חוקרים אחרים אשר חופשיים ליצור יצירות עצמאיות משל עצמם בנוגע לאותו פרסום עתיק יומין מאידך גיסא, וזאת מבלי שהחוקרים האחרים יהיו מוגבלים לפרשנות כזו או אחרת בנוגע לאותו טקסט עתיק יומין.

[1] ת.א. 55503-09-14 פרופ’ מנחם כהן נ’ יוסף עופר ואחר ואחרים (פורסם ביום 7.9.20128)
[2] ע”א 2790/93 Eisenman נ’ קימרון, פ”ד נד(3)  817. (פורסם ביום 30.8.2000)

אין באמור במאמר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין או עורכי הפטנטים הרלוונטיים במשרדנו.

מתוך אתר: ריינהולד כהן ושותפיו, עורכי פטנטים 

Posted on Leave a comment

מגמת עידוד המו”פ והותרת נכסי קניין רוחני בישראל נמשכת

מגמת עידוד המו"פ והותרת נכסי קניין רוחני בישראל נמשכת

 

מאת: אורית גונן – שותפה . גילת ברקת ושות’  וחן בן דורי-אלקן, שותפה גילת ברקת ושות’ 

מדינת ישראל מייחסת חשיבות רבה לחדשנות וליצירה של נכסי קניין רוחני אשר יישארו בתחום גבולות המדינה ויקדמו את התעשייה בה, כמו גם ייצרו מקומות עבודה ומקורות פרנסה לתושבי המדינה. עידוד החדשנות מתבטא בין היתר בעידוד תהליכי המחקר והפיתוח. עידוד מו”פ ועידוד הותרתם של נכסי קניין רוחני בישראל נעשים, בין היתר, באמצעות תיקני חקיקה רלוונטית, הטבות ותמריצים. נביא להלן פרטים אודות העדכונים העיקריים אשר בוצעו לאחרונה בתחום זה.

הקלות מס למפעלים טכנולוגיים

בשנים האחרונות, חלו מספר התפתחויות שמטרתן הייתה לעודד הרחבת פעילות מחקר ופיתוח בישראל על ידי קביעת הקלות משמעותיות במס המוטל על הון הנובע ממחקר ופיתוח בישראל. בעקבות התיקון לחוק, נחתמו תקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ורווח הון למפעל טכנולוגי), התשע”ז-2017, אשר הסדירו את אופן יישום התיקון לחוק, בין היתר תוך קביעת כללים לחישוב הכנסה מידע שפותח בישראל (“הכנסה טכנולוגית”), שתהא זכאית להטבות מס[1].תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון נחקק בסוף שנת 2016 והעלה לראשונה על הכתב את ההכרה בתעשייה עתירת הידע כאחד ממנועי הצמיחה החשובים של מדינת ישראל. התיקון עודד הרחבת פעילות מחקר ופיתוח בישראל ע”י קביעת הקלות במס משמעותיות לגופים מסוימים, מפעלים טכנולוגיים, שהינם חלק מתעשייה עתירת הידע בישראל.

מתן הרשאות לשימוש מחוץ לישראל של ידע שפותח במסגרת תוכניות במימון רשות החדשנות

במאי 2017, פרסמה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית שבמשרד המדע והטכנולוגיה (לשעבר “המדען הראשי”)  הוראות חדשות לעניין מתן הרשאה לשימוש, מחוץ לישראל, בידע שפותח במסגרת תוכניות של הרשות לחדשנות, המתייחסות גם לעניין שיעור התמלוגים בגין הרשאה זו והכללים לתשלומם.

החידוש העיקרי בהוראות אלו היה מתן האפשרות לגוף המשתתף בתוכנית מימון של הרשות לחדשנות, לעשות שימוש בידע הנובע ממחקר ופיתוח ממומן, מחוץ לישראל. ההוראות קובעות כי מתן ההרשאה כפופה לאישורה של ועדת מחקר מטעם הרשות, ובתנאי שאין מדובר ב: (א) מתן זכות שימוש במוצר שפותח במסגרת התוכנית או (ב) הפקעה של הידע מהחברה הישראלית (לרבות בדרך של העברת בעלות), הכל בכפוף לתשלומים ותמלוגים המפורטים בהוראות.

הסרת המגבלות למתן שימוש ולהעברת ידע שפותח במסגרת תוכנית מימון של הרשות לחדשנות אל מחוץ לישראל, עשויה להגדיל שיתופי פעולה רבים יותר עם הרשות ולעודד מחקר ופיתוח של ידע בתוך ישראל, תוך הפחתת החשש מהעברת הידע מחוץ לישראל לצרכים עסקיים ועוד.

מתן הרשאות לתאגיד רב לאומי לשימוש בידע שפותח במסגרת תוכנית במימון רשות החדשנות

בסוף אוגוסט 2018, פרסמה הרשות לחדשנות הוראות חדשות למתן הרשאה בשימוש בידע מחוץ לישראל, הכוללות הסדרת מסלול מיוחד של מתן הרשאה לחברות ישראליות שהינן תאגיד רב לאומי ולחברות ישראליות המוחזקות בידי תאגיד רב לאומי, לשימוש בידע שפותח במימון הרשות לחדשנות לצרכי התאגיד הרב לאומי או החברות שבבעלותו בלבד.

תאגיד רב לאומי מוגדר בהוראות החדשות כתאגיד (אשר אינו רשום כחברת חוץ בישראל) ואשר ההכנסות השנתיות המאוחדות שלו הינן למעלה משני מיליארד דולר בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הגשת הבקשה להעברת הידע באמצעות מתן הרשאה לפי ההוראות החדשות.

ועדת המחקר רשאית לתת הרשאה להעברת ידע לתאגיד רב לאומי כאשר השתכנעה כי מתן הרשאה אינו מגביל או פוגע בפעילות הגוף הממומן וכי כתוצאה ממתן האישור תושג תשואה עודפת למשק הישראלי, הגדולה משמעותית מזו שהייתה מושגת ללא מתן ההרשאה. מתן ההרשאה כפופה לתשלום תמלוגים מכל ההכנסות שהינן תוצאה של מתן ההרשאה[2].

הוראות חדשות אלו מאפשרות, בין היתר, שימוש נרחב יותר בידע שפותח במסגרת תוכניות המימון של הרשות תוך כדי עידוד רישום הקניין הרוחני בישראל והותרתו בה.

מסלול ירוק ברשות למיסים בנושא שינוי מבנה בעלות בחברה ללא חבות במס

ולבסוף, ביום 2 באוקטובר 2018, פרסמה רשות המסים הודעה בדבר פתיחת “מסלול ירוק” חדש העוסק במקרים בהם בעלי מניות בחברה ישראלית המבקשים לשנות את מבנה הבעלות בחברה באופן שבו החזקתם בחברה תהא באמצעות חברה זרה. בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים[3], שינוי מבנה הבעלות לא יחויב במס במועד בו בוצע אלא במועד נדחה.

נקבע כי דחיית המס תתאפשר במקרים בהם מדובר בשינויי מבנה בעלות בחברה, שאין בהם מימוש כלכלי המצדיק חיוב במס מבחינה מהותית, שכן למעשה, אין כל העברה של נכסים, פעילות ו/או נכסים בלתי מוחשיים מהחברה אל מחוץ לישראל. לכן, החיוב במס נדחה למועד המימוש[4].

מטרת ההטבה היא, בין היתר, לעודד הקמת חברות ישראליות, השקעה בחברות ישראליות, ביצוע עסקאות שונות, תוך הותרת הידע, הנכסים והקניין הרוחני בישראל.

כך למשל, המסלול החדש ישחרר יזמים מהצורך לקבל החלטה באשר למקום ההתאגדות של החברה ולהעניק להם מראש תנאים נוחים למקרה שירצו בעתיד להעביר את הבעלות בחברה לחו”ל, בשל צרכים עסקיים, כדוגמת גיוס משקיעים והון זר, סביבה רגולטורית לצרכי הנפקה ועוד.

כמו כן, חברות רבות מחזיקות בישראל פעילות מחקר ופיתוח, אבל הקניין הרוחני שלהן רשום מחוץ לישראל. באמצעות המסלול החדש, המעודד הותרת הנכסים בישראל, עשוי המשק הישראלי להרוויח גם מתשלום מס על תוצרי הידע של החברות, הקניין הרוחני, אשר עשוי להניב תמורות גדולות.

בהתאם לעמדת רשות המיסים, פתיחת המסלול בעלת חשיבות גדולה במיוחד נוכח המגמה בעולם של זמינות הון, גידול בהשקעות ושינויי מדיניות המס לצורך משיכת/שימור השקעות והון. בדומה לכך, רפורמת המס אשר נחקקה בארצות הברית בשנת 2017, המעודדת את תושבי ארה”ב להשקיע בחברות אמריקאיות בכך שהיא מטילה מס מוגדל על אמריקאים המשקיעים בחברות זרות
[5].

לסיכום, מכל הנ”ל ניכר כי המחוקק הישראלי וכן הרשויות האמונות על פיתוח החדשנות בישראל מודעים לצורך במתן הקלות ותמריצים לשם יצירת קניין רוחני בישראל ושימורו בה, מכל מיני אספקטים שונים. ימים יגידו אם החקיקה, הנהלים והשינויים הנעשים בישראל, אכן יביאו לשינוי המיוחל. אנו נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בתחומים אלו ולדווח עליהם.

[1] על השינויים בחוק עידוד השקעות הון והתקנות שנחקקו בהתאם, כתבה בהרחבה עו”ד ורו”ח דפנה גילת בניוזלטר אשר פורסם באתרנו ביום  24 במאי 2017.
[2] חשוב להדגיש כי קבלת האישור מצד הועדה אינה פוטרת את מקבל האישור מתשלום תמלוגים לרשות החדשנות בהתאם לסעיף 21 לחוק עידוד השקעות הון והוראות מסלול הטבה מס’ 1 של רשות החדשנות – קרן המו”פ.
[3] כך למשל, החברה הזרה אליה מועברת ההחזקה תהא תושבת מדינה עמה יש לישראל אמנת מס, שימור על זכויות המיסוי של ישראל וכיוצ”ב.
[4] המסלול הירוק קובע כי בעלי הזכויות בחברה ישראלית המעבירים את מלוא הזכויות לחברה במדינה עמה לישראל יש אמנת מס, תמורת הקצאת מניות בלבד בחברה הקולטת, בהתאם להוראות סעיף 104ב(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ”א-1961, לא יחויבו במס לפי הפקודה במועד העברת מלוא הזכויות בנכס המועבר אלא במועד המימוש (קרי במועד בו ימכרו הזכויות המועברות בין אם על ידי החברה הזרה או בעלי הזכויות החייבים).
[5]  https://taxes.gov.il/About/SpokesmanAnnouncements/Pages/Ann_021018_1.aspx

 

Posted on Leave a comment

התרומה הנשחקת של ההמצאות הישראליות

BIRAD's team

כמחצית מהפטנטים “תוצרת ישראל” – בבעלות זרה. יש לעודד רישום קניין רוחני בארץ

מאת: ד”ר הילה הריס מילר וד”ר אילן כהן

הכלכלה בישראל מבוססת טכנולוגיה, ולחוסנה והמשך צמיחתה קשר הדוק לכושר ההמצאה של הישראלים. עולה השאלה האם כושר ההמצאה הישראלי, שרושם נתוני שיא, מתועל להמשך צמיחתו וחיזוק מעמדו של המשק הישראלי.

פטנטים, יחד עם סודות מסחריים, זכויות יוצרים, עיצובים ועוד, הם סוגים שונים של קניין רוחני, שהוא המרכיב והמאפיין החשוב ביותר של הכלכלה המודרנית: יותר משליש מכלל התוצר הגולמי של הכלכלה המודרנית הוא של קניין רוחני, ויותר מ-80% מהערך המצרפי של חברות ציבוריות מיוחס לקניין רוחני.

לקניין הרוחני שנוצר בישראל יש תרומה מרכזית בהפיכתה ממדינה דביטורית נטו לקרדיטורית נטו, למדינה עם יתרות מטבע-חוץ לנפש מהגבוהות בעולם, ולהפיכתו של השקל למטבע קשה.

המצאות מוגנות דרך פטנטים, שהם הבסיס ליצירת ערך עסקי ייחודי עבור חברות טכנולוגיות, כדי לשמר את יתרונם היחסי מול מתחרים. דרך שמירת יתרון זה, לפטנטים גם ערך נכבד לכלכלה בכלל והם כוח מניע להתפתחות כלכלית במדינות עם כלכלות מבוססות טכנולוגיה. כך גם בישראל, שכן הגנה פטנטית ברחבי העולם על המצאות ישראליות תפקיד חשוב כדי לשמר את היתרון העסקי לפיתוחים שמקורם בישראל מול מתחרים בעולם.

סקירת הפעילות של רשות הפטנטים הישראלית מלמדת כי ב-40 השנים האחרונות נרשמה צמיחה מרשימה של קרוב ל-150% במספר הבקשות שהוגשו לרשות. לשם השוואה, באותה תקופה בגרמניה נרשמה עלייה של 38% בלבד במספר הבקשות. בשנת 1950 הוגשו לרשות הישראלית כ-360 בקשות לפטנט, בעוד שב-2016 הוגשו כבר מעל 6,400 בקשות. הגידול הנכבד מעיד על עליית קרנו של השוק הישראלי בקרב חברות זרות ועל התחרות שמציב כושר הפיתוח והייצור הישראלי.

ארה”ב מהווה את היעד הראשון במעלה לכל ממציא או בעל המצאה אשר מבקש להגן על המצאתו. בשנת 2015, למשל הוגשו למשרד הפטנטים בארה”ב 7,882 בקשות לפטנט על המצאות של ממציאים ישראלים, דהיינו כ-94 בקשות לפטנט של ממציאים ישראלים לכל 100 אלף תושבי המדינה.

השיעור הזה כמעט כפול מזה של בקשות לפטנט של ממציאים מארה”ב ופי כמה מזה של ממציאים ממדינות מובילות כמו גרמניה, בריטניה, יפן, צרפת, סין ועוד. בעוד שמספר הבקשות לפטנט הכללי בארה”ב גדל ב-460% ב-40 השנים האחרונות, אלה של ממציאים ישראלים גדל בכ-3,015%. הישראלים תורמים לא רק למספר הבקשות שמוגשות, אלא גם לכמות הבקשות אשר מבשילות לפטנט אמריקאי. בין השנים 2005-2015 קצב הגידול הכללי במספר הפטנטים האמריקאים שהוענקו עמד על כ-100%, בעוד שהגידול בפטנטים על המצאות של ישראלים היה קרוב ל-300%.

מתוך כלל הבקשות לפטנט והפטנטים של ממציאים ישראלים, יותר ממחצית הן בבעלות זרה. לא בכדי ענקיות טכנולוגיה רבות בוחרות להקים ולתחזק מרכזי פיתוח פעילים בישראל. כך לדוגמה כ-15% מסך הפטנטים האמריקאים שהוענקו לחברת אינטל בין השנים 2005-2015 הוא מאת ממציאים ישראלים.

העובדה ששיעור כל כך גבוה של בקשות לפטנט ופטנטים הם בבעלות זרה יש בה כדי לעורר דאגה, שכן ההמצאות הללו, לא מנוצלות בישראל אלא בעיקר בשווקים אחרים בהם אותן חברות פעילות. הבעלות הזרה על המצאות שמקורן בישראל משולה לבריחת ידע, על אף העובדה שהממציאים עובדים במרכזי פיתוח בישראל.

כך, על אף הגאווה בקיומם של מרכזי פיתוח משמעותיים בארץ, אותה בריחת ידע צריכה להדאיג, שכן התרומה של אותם המצאות לכלכלה הישראלית היא קטנה בהרבה משהייתה יכולה להיות לו היו אלה בבעלות ישראלית.

נותר לקוות עבור 70 השנים הבאות שכושר ההמצאה הישראלי המואץ יתועל גם לחיזוק המשק הישראלי. ייטב אם חברות יתוגמלו על רישום קניין רוחני בישראלי ועל ייצוא שלו, למשל על ידי הטבות רגולטוריות או באמצעות מדיניות מס אשר תמנע את בריחת הידע מישראל.

הריס מילר הינה מומחית לקניין רוחני בקבוצת ריינהולד כהן, וכהן הוא שותף בכיר ומומחה לקניין רוחני בקבוצה

התרומה הנשחקת של ההמצאות הישראליות

כמחצית מהפטנטים “תוצרת ישראל” – בבעלות זרה. יש לעודד רישום קניין רוחני בארץ

מאת: ד”ר הילה הריס מילר וד”ר אילן כהן

הכלכלה בישראל מבוססת טכנולוגיה, ולחוסנה והמשך צמיחתה קשר הדוק לכושר ההמצאה של הישראלים. עולה השאלה האם כושר ההמצאה הישראלי, שרושם נתוני שיא, מתועל להמשך צמיחתו וחיזוק מעמדו של המשק הישראלי.

פטנטים, יחד עם סודות מסחריים, זכויות יוצרים, עיצובים ועוד, הם סוגים שונים של קניין רוחני, שהוא המרכיב והמאפיין החשוב ביותר של הכלכלה המודרנית: יותר משליש מכלל התוצר הגולמי של הכלכלה המודרנית הוא של קניין רוחני, ויותר מ-80% מהערך המצרפי של חברות ציבוריות מיוחס לקניין רוחני.

לקניין הרוחני שנוצר בישראל יש תרומה מרכזית בהפיכתה ממדינה דביטורית נטו לקרדיטורית נטו, למדינה עם יתרות מטבע-חוץ לנפש מהגבוהות בעולם, ולהפיכתו של השקל למטבע קשה.

המצאות מוגנות דרך פטנטים, שהם הבסיס ליצירת ערך עסקי ייחודי עבור חברות טכנולוגיות, כדי לשמר את יתרונם היחסי מול מתחרים. דרך שמירת יתרון זה, לפטנטים גם ערך נכבד לכלכלה בכלל והם כוח מניע להתפתחות כלכלית במדינות עם כלכלות מבוססות טכנולוגיה. כך גם בישראל, שכן הגנה פטנטית ברחבי העולם על המצאות ישראליות תפקיד חשוב כדי לשמר את היתרון העסקי לפיתוחים שמקורם בישראל מול מתחרים בעולם.

סקירת הפעילות של רשות הפטנטים הישראלית מלמדת כי ב-40 השנים האחרונות נרשמה צמיחה מרשימה של קרוב ל-150% במספר הבקשות שהוגשו לרשות. לשם השוואה, באותה תקופה בגרמניה נרשמה עלייה של 38% בלבד במספר הבקשות. בשנת 1950 הוגשו לרשות הישראלית כ-360 בקשות לפטנט, בעוד שב-2016 הוגשו כבר מעל 6,400 בקשות. הגידול הנכבד מעיד על עליית קרנו של השוק הישראלי בקרב חברות זרות ועל התחרות שמציב כושר הפיתוח והייצור הישראלי.

ארה”ב מהווה את היעד הראשון במעלה לכל ממציא או בעל המצאה אשר מבקש להגן על המצאתו. בשנת 2015, למשל הוגשו למשרד הפטנטים בארה”ב 7,882 בקשות לפטנט על המצאות של ממציאים ישראלים, דהיינו כ-94 בקשות לפטנט של ממציאים ישראלים לכל 100 אלף תושבי המדינה.

השיעור הזה כמעט כפול מזה של בקשות לפטנט של ממציאים מארה”ב ופי כמה מזה של ממציאים ממדינות מובילות כמו גרמניה, בריטניה, יפן, צרפת, סין ועוד. בעוד שמספר הבקשות לפטנט הכללי בארה”ב גדל ב-460% ב-40 השנים האחרונות, אלה של ממציאים ישראלים גדל בכ-3,015%. הישראלים תורמים לא רק למספר הבקשות שמוגשות, אלא גם לכמות הבקשות אשר מבשילות לפטנט אמריקאי. בין השנים 2005-2015 קצב הגידול הכללי במספר הפטנטים האמריקאים שהוענקו עמד על כ-100%, בעוד שהגידול בפטנטים על המצאות של ישראלים היה קרוב ל-300%.

מתוך כלל הבקשות לפטנט והפטנטים של ממציאים ישראלים, יותר ממחצית הן בבעלות זרה. לא בכדי ענקיות טכנולוגיה רבות בוחרות להקים ולתחזק מרכזי פיתוח פעילים בישראל. כך לדוגמה כ-15% מסך הפטנטים האמריקאים שהוענקו לחברת אינטל בין השנים 2005-2015 הוא מאת ממציאים ישראלים.

העובדה ששיעור כל כך גבוה של בקשות לפטנט ופטנטים הם בבעלות זרה יש בה כדי לעורר דאגה, שכן ההמצאות הללו, לא מנוצלות בישראל אלא בעיקר בשווקים אחרים בהם אותן חברות פעילות. הבעלות הזרה על המצאות שמקורן בישראל משולה לבריחת ידע, על אף העובדה שהממציאים עובדים במרכזי פיתוח בישראל.

כך, על אף הגאווה בקיומם של מרכזי פיתוח משמעותיים בארץ, אותה בריחת ידע צריכה להדאיג, שכן התרומה של אותם המצאות לכלכלה הישראלית היא קטנה בהרבה משהייתה יכולה להיות לו היו אלה בבעלות ישראלית.

נותר לקוות עבור 70 השנים הבאות שכושר ההמצאה הישראלי המואץ יתועל גם לחיזוק המשק הישראלי. ייטב אם חברות יתוגמלו על רישום קניין רוחני בישראלי ועל ייצוא שלו, למשל על ידי הטבות רגולטוריות או באמצעות מדיניות מס אשר תמנע את בריחת הידע מישראל.

הריס מילר הינה מומחית לקניין רוחני בקבוצת ריינהולד כהן, וכהן הוא שותף בכיר ומומחה לקניין רוחני בקבוצה

פטנטים כגשר בין עולם האקדמיה לעולם העסקי

פטנטים כגשר בין עולם האקדמיה לעולם העסקי

פטנטים כגשר בין עולם האקדמיה לעולם העסקי

מאת: ד”ר בת עמי גוטליב, עורכת פטנטים ומרצה בקורס “היבטים משפטיים בביוטכנולוגיה” באוניברסיטת בר אילן

נתקלתי לראשונה במושג פטנט במהלך לימודי הדוקטורט במכון ויצמן. סטודנטית צעירה ונלהבת לקראת נסיעה לכנס בארה”ב, מנסה להחליט יחד עם המנחים שלי מה יכנס להרצאה ומה לשמור למאמר שבדרך. אחד ממנחי מעלה את האפשרות שאולי כדאי לכתוב פטנט אבל מהר מאד הדבר יורד מהפרק כי חשוב יותר לפרסם, לשתף ולערב את הקהילה המדעית. זו הגישה שנתקלתי בה לאורך הדרך באקדמיה גם במהלך הפוסט-דוקטורט וגם לאחר מכן – פטנטים כישות זרה השייכת לעולם העסקי שמחוץ לאקדמיה. טרחה שאינה שוות ערך לפרסומים המדעיים. ברבות הימים זכיתי ללמוד קניין רוחני באחת מהאקדמיות הטובות ביותר כאשר שימשתי כעורכת פטנטים ב”טבע” ושם במהירות רבה התנפצו כל הדעות הקדומות ויותר מזה, הקניין הרוחני ופטנטים במיוחד הפכו לכלי משמעותי ביצירת הזדמנויות עסקיות ובידול החברה ממתחריה. כיועצת בנושאי פטנטים לחברות סטארט-אפ צעירות אני נתקלת לא אחת בלבטים דומים שעיקרם – איך להפוך את עולם הקניין הרוחני לחלק בלתי נפרד מהמחקר. איך לא לראות בקניין הרוחני מכשול וחסם אלא הזדמנות למנף את ההמצאה וליהנות מפירותיה.

עולם הקניין הרוחני בכלל ופטנטים בפרט, נוצר כאמצעי לתגמל ממציאים ולעודד אותם להמציא ולחזור ולשכלל המצאות על ידי מתן תמריץ בדמות של בלעדיות על ההמצאה. תנאי היסוד לקבלת הבלעדיות הוא חשיפת ההמצאה לציבור בבקשה להגנה כקניין רוחני. תנאי נוסף במקרה של פטנטים, הוא להקדים ולהגיש את בקשת הפטנט עוד בטרם נעשה פרסום מוקדם שחשף את ההמצאה. ממבט החוקר במעבדה אפשר להבין את הטרחה והמגבלות שיוצרת השיטה אבל אם מסתכלים על תמונת העל ורואים במחקר אבן בנין בקידומה של האנושות ולפעמים אפילו כמחקר מציל חיים – אזי השילוב של מחקר עם עולם הקניין הרוחני הינו הכרחי. חשיפת ההמצאה כחלק מפרסומו של פטנט משמשת כהודעה לכלל – יש בידינו המצאה ברת יישום שאינה בגדר רעיון בלבד. בקשת הפטנט איננה מתקבלת באופן אוטומטי ונדרשת בחינה של הבקשה לאור חוק הפטנטים המקומי בכל מדינה אליה הוגשה אךעצם הגשת בקשת הפטנט נעשית לאחר שהצטבר ידע מעשי לגבי היכולת להוציא את ההמצאה לפועל וזאת כתנאי יסוד לקבלת פטנט. בעצם הגשת הבקשה לפטנט מאותת הממציא למשקיעים ויזמים פוטנציאליים על ההתכנות העסקית של ההמצאה.

בעולמנו כיום לא תתכן פעילות עסקית ללא בקשת פטנט. הייתי עדה לכמה וכמה מחקרים שהיוו בסיס לפיתוח תרופות מצילות חיים ומכשור רפואי רב ערך שבהיעדר בקשות פטנט ראויות, לא נמצאו להם משקיעים. כך, למרבה הצער, פיתוח התרופה או המכשור לא קיבל את המימון הנדרש והמחקר ירד לטמיון, אפילו בטרם בוצעו הניסויים הקליניים. כדי להימנע ממצבים דומים, על החוקרים להיות מודעים ליישום העסקי של ההמצאה באמצעות פטנטים, ולהקדים ולהגיש את בקשות הפטנט עוד טרם כל פרסום או הצגה מדעית. המושג פרסום והצגה מקבל משמעות רחבה כשמדובר בעולם הפטנטים והוא מכיל בתוכו כל חשיפה פומבית. חשיפה כזו יכולה להיעשות על ידי כתיבת מאמר, תקציר לכנס, בקשה למלגה, פוסטר, הרצאה, או אפילו הצגת אבטיפוס ראשוני ביותר בתערוכה. מודעות לפוטנציאל העסקי המגולם באמצעות פטנטים מחייבת אם כך הגשת בקשת פטנט בשלביה המוקדמים של ההמצאה, וזאת לפני שבוצעה כל חשיפה מעבר למחברות המעבדה

מהי המצאה אם כך? חוקרים מטבעם הינם אנשים יצירתיים. הכוח המניע למחקר הוא לרוב השלמת פיסת פאזל בתמונה רחבה יותר. לא פעם אני נתקלת בחוקרים שעל רקע המרוץ להשלמת התמונה מתעלמים מן הפוטנציאל הקיים לקבלת פטנט על חלקי הפאזל הבודדים. נאמר כבר על ידי בית המשפט העליון כי “פשטות ההמצאה אינה צריכה לשמש מכשול לתקפות הפטנט”. דרישות החוק הבסיסיות מחייבות שההמצאה תהיה חדשה, משמע לא פורסמה קודם לכן וכן בעלת התקדמות המצאתית – כזו שאיננה מובנת מאליה למצויים בתחום. מכאן כל חלק וחלק בפאזל ראוי לחשיבה כבעל פוטנציאל להגנה כפטנט. אחת הדרכים לבחון את הדברים הינה להתמקד בקשיים במחקר. בהנחה שההמצאה חדשה ולא פורסמה קודם לכן, כל פתרון לקושי שחוקר מוצא במהלך המחקר הוא בעל פוטנציאל לענות על דרישת ההתקדמות ההמצאתית. כמובן שיתרונות יוצאי דופן או פתרונות לבעיות שעד כה הקהילה המדעית לא מצאה להם מזור יענו באופן טבעי ואינטואיטיבי על ההגדרות של פטנט, אבל גם לצעדים קטנים ככל שיהיו יש מקום להגנה פטנטית ולהתפתחות עסקית הנובעת מכך.

היותם של פטנטים כלי עסקי משמעותי לכלל החברות ובפרט של חברות הביו טק והפארמה, הופך את עולם הפטנטים לעולם עדכני לחקירת מגמות השוק ומעקב אחר התפתחויות טכנולוגיות. מאחר ואף חברה עסקית או ממציאים עם פוטנציאל עסקי לא יכולים להרשות לעצמם להתנהל בלי מערך פטנטי, ומכיוון שכפי שהוסבר למעלה, יש צורך להקדים את רישום הפטנט לפעילות הפומבית, הרי שפטנטים מהווים שיקוף של חזית הטכנולוגיה כבר בשלביה המוקדמים. יתרה מכך, מעקב אחר פטנטים מקיים ממשק עם העולם העסקי, עולם שהינו כיום עולם גלובלי. כך, רישום של פטנטים במדינות מסוימות עשוי לסמן את מגמת השוק ביחס למדינות אלו. דוגמה משמעותית לכך נראה בעלייה חסרת התקדים בהגשת בקשות לרישום פטנט במדינות אסיה בכלל ובסין בפרט. גם חוקרים שרחוקים עדיין מהעולם העסקי יכולים ליהנות מעולם הפטנטים – אחת הדרישות לאישור פטנט הינה הצגה של דרך ההוצאה לפועל של נושא ההמצאה. מכאן שהחלק הניסיוני שיתואר בפטנט יכול לשמש כלי משמעותי לחוקרים לא פחות מהחלקים הניסיוניים במאמר מדעי. כפי שצוין קודם לכן, כדי שההמצאה תוכר כפטנט עליה לענות על קריטריון החדשנות, הרי שהגשת בקשת הפטנט חייבת להיות קודמת להגשת המאמר המדעי  ולכן יתכן ותחשוף חלקים ניסיוניים מוקדמים יותר.

קצרה היריעה לתאר את הדרכים בהם ניתן להשתמש בפטנט כמנוף לצמיחה. ניתן להרחיב על איך משתמשים בפטנטים לחסימת מתחרים ולחילופין איך ״מפריעים״ באמצעותם למתחרים, מתי כדאי להשתמש בפטנטים ומתי ואיך להשתמש בטכניקת הסוד המסחרי. כל אלו הם נקודות מרתקות לדיון במאמרים נוספים. אבל המסר הבסיסי הוא כי הדרך הנכונה היא להסתכל על פטנטים כגשר ולא כמחסום ליצירתיות המדעית. גשר שאינו סותר את הצורך בשיתוף מדעי אלא רק קודם לו, גשר המחבר בין העולם המחקרי לעולם העסקי ואשר עושה את ההבדל בין מחקר תיאורטי גרידא שהשפעתו מוגבלת למועדון המצומצם של חוקרי האקדמיה בעולם, ובין מחקר יישומי שהשלכותיו הינן מרחיקות לכת.

*ניתן להפנות שאלות בנושא ולבקש הבהרות והרחבות במייל – batami@lma-law.com  או דרך פרופיל הלינקדין www.linkedin.com/in/batami-gotliv

Posted on Leave a comment

העיתוי הנכון להגנה בפטנט

תמונת אילוסטרציה

מאת ד”ר כפיר לוצאטו, עו”פ

יש לך נושא מלהיב למחקר והבדיקות הראשונות מראות שיש לו פוטנציאל גדול, הן מדעית והן מסחרית. האם הגיע הזמן להגיש עליו בקשת פטנט כדי להגן על זכויותיך ועל זכויות האוניברסיטה? להלן התשובות.

 מה מייצר זכויות ומתי

לא כל דבר שנכתוב בבקשת פטנט ייצר לנו זכויות בעלות ערך. בעשורים האחרונים, עם כניסת הדבר הנקרא “בקשת פרוביזיול” (provisional patent application)  בארה”ב, נעשתה זילות מסוכנת בהבנת התנאים לקבלת הגנה בפטנט. דיון מפורט בשורשי ההליך האמריקאי הזה חורג מתחום הנושא של מאמר זה, אך יש לדעת שהוא נועד בראש ובראשונה לצרכים אמריקאים פנימיים. מסיבות שונות הופצה במשך השנים דיזינפורמציה שגרמה לאנשים רבים להאמין שבאמצעות כלי זה ניתן לקבל זכויות מבלי לספק תיאור אמתי של האמצאה עליה יש להגן. לא עזר גם כאשר בתי המשפט בארה”ב הבהירו היטב שכדי לקבל זכויות על בסיס בקשת פטנט פרוביזיונלית, היא חייבת לעמוד בדרישת התיאור המלא (הקרוי בחוק של ארה”ב “written description requirement”). כתוצאה מכך, עד היום מוגשות בקשות פטנט פרוביזיונליות אותן ניתן לכנות “בקשות אווירה”, אשר מתארות כוונות טובות של המבקשים, אך אינן כוללות תיאור העומד בדרישות החוק.

המסקנה, על כן, היא שכדי לייצר לנו זכויות אנחנו חייבים להיות מסוגלים לתאר את אמצאתנו והדרך לבצע אותה במלואה, לפחות בצורה אחת. כפועל יוצא, העיתוי הנכון להגיש בקשת פטנט ראשונה הוא הזמן בו בידינו מספיק ידיעות כדי לעמוד בתנאי הנ”ל. חשוב להדגיש: אין שום דבר “מאגי” בהגדרת בקשת פטנט כבקשת “פרוביזיונל”. אין בכינוי זה דבר אשר מאפשר לנו לקבל יותר זכויות עם פחות ידע מבקשת פטנט המוגשת בכל מסלול אחר. בעניין זה דינה של כל בקשה, המוגשת בכל מדינה שהיא ותחת כל כינוי שהוא, זהה.

האם עלינו לדעת הכל?

אין להבין מהאמור שעלינו להמתין עם הגשת בקשת פטנט עד ליום בו נדע הכל בצורה מושלמת, ולאחר שסילקנו את כל הספקות שהיו לנו לפרטי פרטים. זאת תהיה הטעות ההפוכה, מאחר והעולם כולו נע קדימה וכל יום מתפרסמות עבודות שעלולות לפגוע ביכולת שלנו להגן על אמצאתנו. הדבר נכון במיוחד באקדמיה, בה קיים רצון נכון ולגיטימי לפרסם תוצאות מחקר בהקדם האפשרי.

חייבים אם כן למצוא את האיזון הנכון שיאפשר לנו להגיש בקשת פטנט שיש לה משמעות, מאחר ובידינו ידע מספיק לשם כך, מבלי לדחות את ההגשה למועד מאוחר מדי. אבל איך נדע שמה שיש לנו ביד באמת מספיק?

לבחון את עצמנו מול שאר העולם

העולם לא תמיד הוגן כלפינו ולעתים קיימות נסיבות המקשות עלינו לקבל את הזכויות המגיעות לנו. לא נדיר, למשל, למצוא פרסום כלשהו המכוון למטרה שונה משלנו, אבל הנוגע בצורה כלשהי במשהו שאנחנו עושים. פרסום מסוג זה יכול להוות מכשול, ועל מנת לעבור אותו נידרש לבצע בדיקות וניסויים שלא היו באמת נחוצים למטרה אליה כיוונו. אבל מצד שני ללא שנדע להתמודד עם הפרסום שמצאנו, לא נוכל להגדיר את אמצאתנו בבקשת הפטנט בצורה נכונה, ויקשה עלינו להציג את היתרונות שלה.

המסקנה הברורה מדוגמא פשטנית זו היא שעל מנת לדעת אם אנחנו בשלים להגיש בקשת פטנט, עלינו לבחון היטב את מצב הידיעות במקצוע, לאתר מכשולים פוטנציאליים ולהתמודד איתם. ויש להדגיש: פרסום קודם יכול להוות מכשול, גם אם הוא נוגע רק באופן עקיף למחקר שלנו, אם לא נתמודד אתו בזמן ולא נתכנן את בקשתנו לפטנט לאורו. מאחר ואנחנו שואפים להשיג הגנה בפטנט, חשוב שלא נגביל את הסקר הספרותי שלנו רק למאמרים מדעיים. בקשות פטנט שנוכל לאתר במאגרים מקצועיים מנוסחות לעתים קרובות בצורה הרבה יותר חופשית ורחבה ממאמרים מדעיים, אשר דורשים תימוכין והקפדה יתירה על מסקנות.

הסיכון שבהגשת בקשה מוקדם מדי

הגשת בקשת פטנט עבור מחקר שהוא בוסר אינה כרוכה רק בסיכון שהבקשה לא תהיה מבוססת מספיק ולכן תידחה או תניב פטנט “חסר שיניים”, אלא יש בה גם משום משכון העתיד. הנטיעה הטבעית של כל חוקר בשלב כזה היא לפרט את כל מחשבותיו ורעיונותיו, גם כאלה שטרם נבדקו בפועל ושכאשר ייבדקו, יתברר שהם דורשים התאמה עדינה (fine tuning) כדי להניב תוצאה רצויה. התוצאה השכיחה של מצב זה היא שמצד אחד הממציא גילה יותר מדי ובכך חסם את האפשרות לקבלת הגנה בפטנט בעתיד, ומצד שני מה שכבר נכלל בבקשת הפטנט איננו מספיק לקבלת הגנה טובה.

יש להבין שלא מדובר בסיטואציה סימטרית: לפעמים מספיק לגלות מעט כדי לקלקל לעצמנו אפשרות עתידית להגנה, כאשר המחקר שלנו יתקדם ויהיו בידינו מספיק נתונים, ומצד שני המעט הזה שגילינו בבקשה לפטנט איננו מספיק כדי להקנות לנו זכויות ממשיות. לא אחת אני נאלץ להודיע למשקיע שהפרויקט מצוין, התוצאות טובות, אבל בשל פרסומים שנעשו בטרם עת, בבקשות פרוביזיונל או דומות שלא הניבו פטנטים טובים, אין אפשרות מעשית לקבל בלעדיות על אמצאה חשובה.

הפיתוי של ההגנה הקלה – מלכודת דבש

לא צריך להשתמע מכל האמור שלא נכון באופן כללי להגיש בקשות פרוביזיונל. ישנם מקרים רבים בהם הצורך לכך מתעורר בשל נסיבות חיצוניות, לוח הזמנים לפרסום מאמר, שיחות עסקיות שונות, כנסים וכו’, אבל צורך זה מכתיב לוח זמנים להשלמת התמונה ולטיפול בחסר, אליו יש להיות ערים. מצב זה דורש טיפול מתוכנן על מנת למנוע מצב שבקשת פטנט חסרה תפורסם מבלי שדאגנו להשלים את התמונה. ההגשה הקלה של בקשה ראשונית מהווה פיתוי, במיוחד לאנשים עסוקים, “לסמן וי” ליד שאלת זכויות הקניין הרוחני ולהמשיך בדרכם. הבעיה מתעוררת כאשר אנו מאפשרים לזמן לעבור ומוצאים עצמנו כעבור שנה כאשר לא נערכנו לפעולות המתחייבות ממעשה ההגשה הראשונית.

חשוב יותר מכל הוא לזכור שכל מחקר, כל רצון לקבל זכויות קניין משמעותיות, וכל הפעולות הנגזרות מכך, דומים לילד שהוא אחד ויחיד ודורש טיפול אישי וספציפי המותאם לצרכיו. אם לא נהיה קשובים לצרכים אלה מרגע היווצרו אנו עלולים לגלות מאוחר מדי שהנזק שנעשה לו הוא בלתי-הפיך.

Posted on Leave a comment

כך תימנעו מטעויות גורליות ברישום פטנט על הפיתוח שלכם

פטנטים

מאת : ליאור כהן, עורך פטנטים בקבוצת ריינהולד כהן העוסקת בקניין רוחני.

פיתוח של טכנולוגיה חדשה הוא הבסיס לקיומן של חברות רבות בשוק, בעיקר חברות סטארט-אפ חדשות המבוססות על פיתוח טכנולוגיה חדישה המקנה יתרון יחסי. המצאות ופיתוחים טכנולוגיים חדשים מקנים ערך עסקי לחברה, והדרך הרווחת להפוך את ההמצאות לנכס עסקי היא בעזרת רישומם כפטנטים.

לאנשי פיתוח, מחקר, וניהול, המונח פטנט אינו זר והם מודעים להכרח ברישומו, אך עם זאת, רבים מהם נוטים לעשות טעויות נפוצות בתהליך, מפאת חוסר הבנה בעולם המורכב הזה.

בעוד שחלק מהטעויות ניתנות לתיקון, טעויות אחרות עלולות להיות גורליות ולהשפיע על ערכו העסקי של הפיתוח הטכנולוגי.

פרסום טכנולוגיה חדשה

כשמפתחים טכנולוגיה חדשה ישנו דחף טבעי לפרסם את ההישג הגדול כדי להעלות את ערך החברה או למשוך משקיעים. אלא שכל פרסום פומבי המתאר את ההמצאה ללא רישום פטנטי מקדים עלול לפסול את חידושה, ולגרום לכך שבמרבית העולם לא תתקבל הגנה על ההמצאה.

ישנן מספר מדינות שנותנות תקופת חסד )בין 12-6 חודשים(, שבה פרסום ההמצאה על ידי הממציא לא ייחשב כידע מוקדם כנגדו, ביניהן ארצות הברית, אך טריטוריות חשובות רבות אחרות לא מאפשרות זאת, כמו סין, אירופה והודו. עם זאת, במקרים מסוימים חשיפת ההמצאה אינה מהווה מכשול עתידי, לדוגמה, חשיפה בפני משקיעים פוטנציאליים תחת סודיות, או הצגה כללית של ההמצאה מבלי לרדת לפרטים שיאפשרו לגורם אחר ליישמה.

הגשת בקשה ראשונה – מסמך בכורה

רבים חושבים שהגשת בקשה חלקית, המתארת באופן לקוני את ההמצאה, עשויה לשרת כמסמך בכורה שממנו ניתן יהיה לתבוע דין קדימה, אך לא כך הדבר. בקשה לפטנט לקונית )המוגשת בדרך כלל כבקשת פרוביז’ינל אמריקנית מפאת עלויותיה הנמוכות ואי הצורך במבנה פורמלי של בקשה לפטנט(, עשויה להקנות תחושת שווא של ביטחון שמאפשרת את פרסומה של ההמצאה.

במקרים רבים בהם מסמך הבכורה נכתב באופן חסר, גופי הבחינה הרשמיים מסרבים להכיר בו כמסמך בכורה ותאריך הבכורה משתנה לתאריך מאוחר יותר. פרסומים קריטיים עלולים להפוך לידע קודם שעשוי לפסול את כשירותה של ההמצאה לפטנט. לכן, ישנה חשיבות גבוהה להגשת מסמך בכורה מלא )בין אם זו בקשת פרוביז’ינל אמריקנית או בקשה לאומית ישראלית או בכל אחת מהמדינות המתועשות בעולם(, שמגדיר את ההמצאה באופן רחב, מפורט וברור, וכולל הדגמות כיצד ליישם את ההמצאה.

יש לשים לב כי במידה שרוצים להגיש מחדש את בקשת הבכורה, על מנת להתחיל את שנת הבכורה שוב בכדי להרוויח זמן לפני ההוצאות הגבוהות בהגשת בקשות, יש לעשות זאת בצורה זהירה, כך שיהיה ניתן לתבוע ממסמך הבכורה דין קדימה. לדוגמה, הגשה מחדש של מסמך בכורה לפני ביטול מסמך הבכורה הראשון יכולה למנוע את הזכות לתביעת דין קדימה.

תוחים ותוספות להמצאה בשנת הבכורה

מטבעם של הדברים, במהלך שנת הבכורה של בקשה לפטנט עוברת ההמצאה פיתוחים ושיפורים. גם אם פיתוחים אלה אינם מהווים המצאות חדשות בפני עצמם, הם יכולים להוות אלמנטים קריטיים בתיאור ההמצאה ולהשפיע על היקף ההגנה שיתקבל לבסוף.

חשיפה של שיפורים אלה בטרם רישומם בבקשות לפטנט יכולה לפגוע בהיקף ההגנה שיתקבל בסוף התהליך. הגשת מסמכי בכורה נוספים שמתארים שיפורים ואלמנטים נוספים להמצאה, תאפשר תביעת דין קדימה מכולם בסוף שנת הבכורה, וכן לאגדם במסמך פטנט אחד.

פרסום בקשת הפטנט

נקודה קריטית שבה יש לעצור ולחשוב על מכלול הפיתוחים הטכנולוגיים היא כאשר מתקרבים לפרסום של בקשת הפטנט. בקשת הפטנט מתפרסמת לאחר 18 חודשים מתאריך הבכורה המוקדם ביותר, ומרגע שפורסמה היא מהווה ידע קודם שיעמוד כנגד בקשות לפטנט על המצאות חדשות שיוגשו לאחר מכן.

מטבע הדברים, פיתוחים חדשים שנעשים בתוך חברה נובעים מתוך הטכנולוגיה הקיימת הקודמת שלה ומתבססים עליה. בקשות לפטנט על הפיתוחים החדשים, שיוגשו לאחר פרסומן של בקשות קודמות של החברה, ייאלצו להתמודד עם שאלות של כשירותם לפטנט של הפיתוחים החדשים אל מול מה שתואר בבקשות הקודמות.

על מנת להימנע מפרסום הבקשה לפטנט כידע קודם כנגד המצאות חדשות נוספות, יש להגיש את הבקשה על ההמצאה החדשה לפני פרסום בקשת הפטנט הקודמת. במקרה זה יש גם לשים לב לחוקי הפטנטים השונים, בכדי לדעת כיצד להגיש את הבקשה (לדוגמה, ישנם מקרים שבהם יש ספק האם ניתן יהיה לתבוע דין קדימה, לכן צריך לשקול הגשה ישירה של PCT).

 https://www.rcip.co.il/ :קבוצת ריינהלד כהן

Posted on Leave a comment

‘Good’ and ‘Bad’ Responses in Situations of Uncertainty

road warning sign with text uncertain ahead in front of storm cloud background

There are situations of uncertainty that cannot be foreseen or predicted. What do leaders do in such situations? How must process leaders behave? Leaders can be senior doctors on a medical staff that is under pressure and dealing with uncertainty, or managers leading their organizations to new business arenas or deals. Both of these operate in situations of uncertainty and they must maintain a ‘poker face’ when in contact with their staff, their employees, their clients or their suppliers and maybe even with their managers.

The expression ‘poker face’ does not imply that they must maintain a frozen, blank expression or portray apathy in the face of situations of uncertainty. It is entirely possible that the senior person’s face and expression will show faith and a desire to succeed. The idea is that the ‘poker face’ of senior executives, or their body language, will convey the proper message for that situation and not necessarily what they actually feel. Obviously, it is better if those executives feel optimistic even in situations of conflict, decrease in income or lack of success. But it is not always possible to feel that way, but yet this is what the entrepreneur, the leader or the senior executive, must convey to the people that look up to them. Controlling body language is not enough. It also requires a unique personality that has the flexibility necessary for handling events characterized by uncertainty. It is that flexibility of mind, behaviour and emotion, that enables, when any new information is received or when new findings that were formerly unknown appear, the change the method or manner of operation within seconds. A CEO, who enters into a confrontation with a client and is already planning the legal battle, must also be prepared to hold a phone conversation with the client at any given moment.

Can we determine normative responses to the question of the behaviour of people or organizations in situations of uncertainty? When analyzing the behaviour of people in situations of uncertainty, must we necessarily perceive turning a blind eye as ‘bad’ behaviour and quick action as ‘good’? Is the display of confidence by a person handling an event that is characterized by total uncertainty right or wrong behaviour?

The answers to these questions are quite complex. Because it is possible to examine them on a time basis, then there will be two answers for almost every question. We will receive the first answer immediately after the uncertainty has emerged, while the second will only be received in retrospect over time – days, weeks, months or even years. But even this answer is not enough. Because if there is an uncertainty regarding whether airplanes or meteors will fall out of the sky, does that mean that every person wishing to ensure their personal safety has to walk with a steel umbrella or helmet every time they leave the house?

Is a person who actively tries to minimize the damages of uncertainty making the right decision? Is a person who has decided to bet on a start-up that appears very promising in the beginning making the right move? In real-time the answer will be quite different than in retrospect. Usually, the tendency is to examine things on a success basis. If the protective measures taken due to the fear of failure or of some problem were effective in overcoming actual events, then the entrepreneur who initiated and took them will reap the applause. But, if the event did not occur and all of the defence systems, although fully operative, only incurred great expense – then no cries of joy will be heard.

Hundreds of millions of Dollars were invested during 1998-1999 in attempt to minimize the expected damages of ‘Bug 2000’ [The ‘Millennium Bug’]. Hundreds of millions of people around the world did not step onto elevators or travel on airplanes during the time between midnight of December 31st 1999 and 00:01 of January 1st 2000 for fear of the devastating effect this bug might have. Millions of people backed-up their computers, their bank accounts and their savings funds. What happened in the end? Nothing. Did it end this way necessarily because all of the decision makers were hysterical and acted to prevent the catastrophe or would nothing have happened whether they did anything or not? What about all of the articles written for the public which provided countless tips on how to minimize the potential damages of the bug? Two to three weeks before the end of the millennium they were extremely popular, and after the date of the millennium had passed they were addressing computer worms, other software bugs, junk mail programs and so forth. The panic, it seems, continued but changed its name. Had those who had prepared towards the bug done the right thing? Had a company who spent thousands of dollars for this purpose acted wisely? Can we today, several years after the beginning of the millennium, or more accurately, after the critical second between December 31st 1999 and January 1st 2000, judge these people who had paid so much money for an allegedly unnecessary prevention plan?

On the same note – are all investors aware of the need to check certain things before investing in a project, and once acknowledging the importance of checking, do they actually check? Do the managers of a company seeking to hire a new employee actually check the authenticity of the details in the candidate’s resume and call the references? Not always. Can there be a situation in which a person claims to own a patent, when actually they still hadn’t received formal approval from the registrar, but the investors are impressed by their abilities and explanations thus far and so they don’t actually check if they are telling the truth? Yes, and this happens much more often than one would expect.

Almost any reasonable person can provide an answer to the question “what is the right behaviour in a specific situation of uncertainty?”, but that does not mean that this person will actually act this way. The number of people having smoke detectors or fire extinguishers in their home is very low. The fact that their house can catch fire at any time or that fires occur in apartments much more frequently than once in a hundred years, does not motivate them to buy this vital equipment. Is this behaviour a form of ‘burying their head in the sand’ like an ostrich or do people just fully trust the fire department? Is this good behaviour, logical behaviour, economical behaviour? Probably not. And yet, most people still behave this way. Apparently even having very good data can still lead to making lousy decisions.

Posted on Leave a comment

Working in Situations of Uncertainty and Lack of Control

 

One of the more interesting topics in the discussion of the dialogue between the emotional world and business entrepreneurship, management and leadership is working in uncertain and unclear conditions. At the same time, there is also the challenging field of working in, or managing, situations we have no control over. There are, of course, people who such situations of uncertainty and no control can paralyze and render them helpless and incapable of doing anything. As opposed to that, there are people who thrive in such situations and are driven to bring out their best.

However, the question remains, can a person (whether a manager, a head of family, an engineer or doctor) always have full control over their personal and professional lives? Does the person always have full and comprehensive information about everything that happens at any given moment at every point that touches on their activities? Of course not. The world we live in changes constantly and the great availability of information floods us with data and turns some people into professional data filters. At the same time, the modern world often brings us a very high level of uncertainty. If in the beginning of 2008 we had told the employees of Lehman Brothers or AIG that the companies they worked for would fall apart towards the end of Q3 they would have been certain that we were joking.

There is almost no place or context that is free of change, free of innovation and that holds complete certainty about everything. In my personal opinion, such a world does not exist. But, there are people who would rather work in an organized, safe workplace, where the hours are steady and the paycheck comes in regularly. They prefer that to a slightly higher (or even a much higher) income that doesn’t offer financial security.

As opposed to this type of person, others enjoy, get excited by, and are even addicted to, the combination of uncertainty and lack of control over situations. For these people (some of whom definitely would meet the criteria for entrepreneurs) – the security of working in a large and organized company is not at all appealing. Their ability to grow and flourish is expressed best in situations of uncertainty and in total lack of control over events and developments, typical of any field of entrepreneurship.

The main question still remaining is how to function in situations of uncertainty. How does the individual person function in uncertainty, how does this person’s family handle such a situation, how does the department at this person’s place of work handle it or even how does the entire organization?

In situations of uncertainty different people act and behave in different ways. Some are at their best (and we will need to elaborate on this), and some function very poorly. This can be manifest as hesitation, lack of self-confidence, changing decisions hastily, making decisions that were not thought through properly or decisions that were over thought. We can assume though that the way people function in situations of uncertainty can also be changed and that practicing, training, or a more comprehensive early preparation, will significantly improve the results that a private person or manager will achieve.

This suggests a very important question regarding the behavioural repertoire of people, organizations, groups or firms, when faced with situations of uncertainty. If such a repertoire does not exist and there is only a single pattern of operation, then most of the real situations will be handled in the same way. However, in a changing reality, it is best to have the ability to present a changing behavioural system – such a system that enables reaction to most real situations as if they were regular and routine, even if they appear suddenly or at a very low frequency. The most tangible example is from the field of medicine. Patients expect to receive the best and most professional care from their doctors even if the diagnosed illness is very rare and or if the required medical procedure is performed very rarely. This means that a doctor’s behavioural repertoire must include the ability to treat any illness as if it were common, well known, and familiar. Functioning in situations of uncertainty or low frequency must be as professional and effective as if they were totally routine events.

Posted on 1 Comment

The Management and Organizational “Postponement” Sickness

“Do not put off to tomorrow what you can do the day after tomorrow”; “We will cross that bridge when we get to it”; “Go to the ant, you sluggard; consider its ways and rest in the shade”; “We will handle it immediately after New Year” – these sayings and many others characterize an entire behavioural culture. Leaving things to the last minute has no value. A seminar paper written one day before it is due is unlikely to be worth mentioning in the academy’s yearbook as the best seminar paper of the year. A negotiation held with teachers a few hours before the end of the school year cannot exactly be considered fair. Unfortunately, in many cases, possibly too many, that is how things are done. And we are not discussing a local phenomenon, but something that happens almost everywhere around the globe.

The “don’t worry, be happy” virus, the “trust me” germ and the “there are more important things now” bacteria can cause a whole country to suffer from one serious illness – postponement sickness. Instead of doing what is needed at the right time and place and in the right amount, we often do things according to timetables that do not necessarily fit the commitments we have taken upon ourselves or were assigned to us. Sometimes we will first do things that are more urgent but not necessarily more important, and sometimes we will act according to the principle of ‘he who yells loudest’ and not according to ’the first thing that should be done’. In most cases we do not have bad intentions, but the result can be very destructive.

Even in the field of decision making there are many good people who suffer from the malignant disease of inability to reach a decision. Why make the decision now, they ask in wonder, when we can discuss this again in two or three weeks. Whoever had the pleasure of working with government authorities can testify that postponement is one of the cornerstones of their activities. It always seems that any decision (not to mention action) made by a government authority, local authority, government office, public corporation etc. requires a huge allocation of resources to move even the smallest of things.

The postponement sickness in execution and decision making does not afflict only the public sector but exists even in some of the businesses and organizations in the private sector. Only too often things are put off not only to the last minute, but even to the moment after that. The preparations towards a professional exhibition, the opening date of which was known six months earlier, ends a good couple of hours after the arrival of the first visitors and that is also when the flyers and handouts arrive. Postponement sometimes becomes standard procedure. Salary negotiations with teachers are almost always postponed to the last day of summer vacation. Marathon discussions with employees regarding salary increase are held moments before a general strike is declared. Where were these people earlier? Why didn’t they act before the last minute?

Postponement carries a heavy price of mediocrity. You cannot write a serious seminar paper, a process which should take about four months, within 11 hours. You just can’t. Just as you can’t speed up cooking or the tree-growing processes, you cannot speed-up processes that by nature require time. Proper preparation for an exam in engineering is not possible one day before the test. Only a few hours of studying for the SATs are not the same as taking a three or four month class. We will pay the price of mediocrity not only when the grade or the quantitative results arrive, but also in ‘qualitative’ parameters – which are harder to measure but easier to feel. It is called ‘whatever’ and can be seen on people, businesses or organizations that haven’t looked at the calendar recently or haven’t properly read the instructions of the tasks they took upon themselves or were assigned to them. Mediocrity is a result of postponement.

The business world is also afflicted with postponement. Starting with the preparations towards submitting reports or writing an official opinion, through discussions held minutes before making a decision and up to executives arriving at a meeting unprepared and reading materials sent to them in advance at the last minute. Only too often the business world finds itself in situations in which decisions or performances are postponed for no practical reason.

What can we do about postponement? High self-discipline is the basis of facing the tendency to postpone, ours and the people we work with and depend on. Self-discipline is based on an inner need not to cut corners (even when we can), on very high motivation and on the aspiration to achieve and to succeed. But no less important – it is based on the ability to perform actions even if we won’t get applauded for them or alternatively even if no one will punish us if we do them wrong.

Self-discipline has a huge significance when trying to deal with postponement sickness. Why do people arrive at the dentist’s for root canal or filling a cavity only when the pain becomes unbearable? Why don’t they go once every six months or even once a year for the routine check-up as required? The answer, again, is – self-discipline. There is no (immediate) punishment for not going to the dentist’s. On the other hand, the reward is immediate. You can always find something more pleasant and less painful to do. Even the reward for emptying your car ashtray on the road (late at night, when nobody is looking) is much more immediate than the punishment of living in a dirty country in the long run.

Unfortunately, too many factors award postponement with undeserved legitimacy. Instead of condemning postponement and turning it into a bad word, some systems just make it a way of life. The war against postponement should be held in the country institutions, in the local governance or school managements, in boards of directors and by each and every citizen. Self-discipline and willingness to work according to importance and not necessarily according to urgency will lead the social and business activities to other, much better, places. Early planning and management according to goals will also help getting rid of momentary whims that cause some people to prefer the easier present rather than hard work that ensures a better future.